המלחמה בהשמנה נכנסת ללימודי הביולוגיה בתיכונים

תופעת ההשמנה של תלמידי ישראל מעוררת דאגה רבה ומביאה ליוזמות יוצאות דופן במגמה לצמצמה.

הקיץ השתתפו עשרות מורי תיכון לביולוגיה מרחבי הארץ, בהשתלמות ראשונה מסוגה, במכון ויצמן למדע, במהלכה העמיקו את הידע שלהם בחשיבות אורח החיים הבריא, במחלת הסוכרת, ובתהליכים הביולוגיים המאפיינים אותה.

המורים עתידים ליישם השנה מערכי הדרכה וכלים חינוכיים ומעשיים, שהם פיתחו במסגרת ההשתלמות תחת ההנחיה המקצועית של המרכז להוראת המדעים במכון וייצמן.
הכלים ומערכי ההדרכה כוללים, בין היתר, פענוח בדיקות דם, סרטונים, המדגימים פעילות גופנית, דיונים במסגרת קבוצות דיון (דיבייט) בעד ונגד סוגי מזון מסוימים, ניתוח תפריטים מקובלים לאורך היממה של בני נוער בארץ, בחינת ההמלצות לשינוי התפריטים המוצעים במזנוני בתי הספר, שילוב מסרים על תזונה נכונה במשחקי חברה פופולאריים, שהתלמידים יוכלו לשחק, כמו: דומינו ופאזלים.

פיתוח מערכי ההדרכה והכלים החינוכיים הללו התבססו על לימודם במהלך ההשתלמות על מאפייני מחלת הסוכרת, וטכנולוגיות קיימות שונות לטיפול במחלה, ובבעיות בריאות אחרות, שמתפתחות בעקבותיה. 

במסגרת ההשתלמות, שמעו המורים גם את סיפורו האישי של ד”ר יניב חכים, חולה סוכרת ומורה לביולוגיה, ששיתף איך נראים חייו, בצל מחלת הסוכרת.
לאחר סקירת מודלים בעולם של מלווי סוכרת, והמודל המתגבש בארץ לליווי החולים,  הוא גם דיבר בפני המורים על כך שלמורה במערכת החינוך יש תפקיד משמעותי מאוד עבור תלמידיו, ודאי אלו שחולים, ולמורה לביולוגיה, בפרט, תפקיד חשוב גם בחדר המורים מול צוות ההוראה הכללי בבית הספר.

ההחלטה להגביר את המאבק במגפת ההשמנה בארץ באמצעות גיוס המורים לביולוגיה, התקבלה במשותף על-ידי הפיקוח על הוראת הביולוגיה במשרד החינוך ומיזם עוצמ”ה (היענות/היצמדות לטיפול בסוכרת, מניעת המחלה והכשרת מחנכי סוכרת), הפועל לשיפור הטיפול והמניעה של מגיפת הסוכרת בישראל.

מסביר פרופ’ אהוד זיו, יו”ר ועדת מקצוע הביולוגיה בחטיבה העליונה במשרד החינוך: “ביולוגיה הוא מקצוע שקשור לחיים שלנו. חובה ללמד בשיעורים בתיכון חומרים על גוף האדם, על בעלי החיים ועל הצומח, תוך התייחסות לתכנים מהותיים, שהם מחלק מחיי היומיום של התלמידים שלנו: השמנה ותחלואה בעקבותיה”.

מוסיפה ד”ר אורלי טמיר, מנהלת מיזם עוצמ”ה: “קיבלנו תגובות מצוינות מהמורים.   אנחנו מוקפים במזון תעשייתי, עתיר סוכרים וחומרים מזיקים אחרים לבריאות, והתלמידים, כמו שאר חלקי החברה, מאופיינים באורח חיים ‘יושבני’ (לא פעיל). לראייה, בארץ יש  כבר מעל חצי מיליון! תלמידים, שמוגדרים כשמנים או כבעלי עודף משקל. אין לנו יותר אפשרות, כחברה, להתעלם מהנושא במערכת החינוך ולצוותי ההוראה יש כח אדיר להשפיע על התלמידים. בשנה הקרובה נהיה בקשר עם המורים ונעקוב אחר הטמעת התכנים בתכניות הלימודים, כדי ללמוד ולשפר הלאה את יכולת ההשפעה על מצבם”.  

כללי: כל ילד שלישי, שיתחיל כיתה א’ בשבוע הבא, צפוי לחלות בסוכרת עד גיל 50.
לפי הסטטיסטיקה, עד גיל 18 צורך ילד בישראל 78 אלף כפיות סוכר בממוצע,  רק משתיית משקאות ממותקים ועוד כ- 60 אלף כפיות סוכר בממוצע, מאכילת דגני בוקר ומעדנים. צריכת הסוכר היומית בישראל היא מהגבוהות בעולם ומגיעה ל 18 כפיות ביום, כשההמלצה של כל אירגוני הבריאות היא  7-8 כפיות לילד ביום.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן