למרות שהקשר בין השמנה והסיכון לממאירות נבחן באופן נרחב, עדויות מוצקות זמינות רק אודות 11 ממאירויות (אדנוקרצינומה של הוושט, מיאלומה נפוצה וממאירויות של הקרדיה של הקיבה, מעי גס,רקטום, דרכי מרה, לבלב, שד, רירית רחם, שחלות וכליות). עדיין קיימת אי-ודאות משמעותית אודות הקשר עם ממאירויות אחרות.

במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את החוזק ותוקף העדויות לקשר בין השמנה והסיכון להתפתחות או תמותה עקב ממאירות. לצורך כך הם בחנו סקירות שיטתיות או מטה-אנליזות בנושא.

204 מטה-אנליזות בחנו את הקשר בין שבעה מדדי השמנה ובין התפתחות או תמותה עקב 36 ממאירויות ראשוניות והסוגים השונים שלהן. מבין 95 מטה האנליזות שכללו מחקרי עוקבה והתבססו על מדד רציף של השמנה, רק 12 (13%) קשרים עם תשע מחלות ממאירות נתמכו ע”י עדויות מוצקות. עליה במדד מסת הגוף לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות אדנוקרצינומה של הוושט; סרטן מעי גס ורקטום בגברים; ממאירויות לבלב ודרכי מרה; סרטן רירית הרחם בנשים לפני-מנופאוזה; סרטן כליות; ומיאלומה נפוצה.

עליה במשקל ויחס היקף מותניים לירך לוו בסיכון מוגבר לסרטן שד לאחר-מנופאוזה בנשים שמעולם לא נטלו טיפול הורמונאלי חליפי וסרטן רירית הרחם, בהתאמה. העליה בסיכון להתפתחות סרטן עבור כל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף נעה בין 9% עבור סרטן רקטום בגברים ועד 56% עבור סרטן בדרכי מרה.

הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה בקרב נשים שלא נטלו מעולם טיפול הורמונאלי חליפי עלה ב-11% עבור כל עליה של 5 ק”ג במשקל הגוף במהלך ההתבגרות והסיכון לסרטן רירית הרחם עלה ב-21% לכל עליה של 0.1 ביחס היקף מותניים לירכיים. חמישה קשרים נוספים נתמכו ע”י עדויות מוצקות כאשר מדדים קטגוריאלים נכללו: עליה במשקל עם סרטן מעי גס ורקטום; מדד מסת גוף עם סרטן קיבה, כיס מרה ושחלות; ותמותה עקב מיאלומה נפוצה.

השמנה הפכה לאחת הבעיות הגדולות ביותר כיום, כאשר עדויות אודות חוזק הקשר עם מחלות ממאירות עשויות לסייע בבחירה מדויקת יותר של אלו בסיכון מוגבר לממאירויות, בהם תתכן התועלת הרבה ביותר לטיפול מותאם אישית.

BMJ. 2017;356(j477) 

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: יהיה מעניין לראות את התוצאות של המגמות המנוגדות כיום בנושא השמנה, מצד אחד העליה באורח החיים היושבני והצפי לעליה בשכיחות השמנה, ומנגד, העליה באמצעי טיפול תרופתי וניתוחי כנגד השמנה, וכיצד אלו ישפיעו על שכיחות הממאירויות באוכלוסיה.