מניתוח נתונים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk In Communities) עולה לראשונה כי בחולים עם עודף-משקל או השמנת-יתר לפני התפתחות אי-ספיקת לב, שיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר האבחנה של אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים עם מדדי מסת גוף תקינים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהשמנת-יתר הינה גורם סיכון בלתי-תלוי לאי-ספיקת לב, לאחר התפתחות אי-ספיקת לב, השמנה מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר. לא ברור מדוע ירידה במשקל עקב אי-ספיקת לב מתקדמת מובילה לממצאים פרדוקסאליים אלו. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה הפרוגנוסטית של השמנת-יתר לפני אבחנת אי-ספיקת לב בחולים עם אי-ספיקת לב.
החוקרים התבססו על נתוני מדד מסת הגוף שנמדדו שישה חודשים ומעלה לפני אבחנת אי-ספיקת לב, להערכת הקשר בין עודף-משקל (מדד מסת גוף של 25-30 ק”ג למטר בריבוע) והשמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה), בהשוואה לחולים עם מדד מסת גוף תקין (18.5-25 ק”ג למטר בריבוע), עם שיעורי התמותה לאחר היארעות אי-ספיקת לב.
מהתוצאות עולה כי בקרב 1,487 חולים עם אי-ספיקת לב, 35% סבלו מעודף-משקל ו-47% סבלו מהשמנת-יתר לפני האבחנה של אי-ספיקת לב (4.3 שנים לפני האבחנה). במהלך מעקב של עשר שנים לאחר היארעות אי-ספיקת לב, 43% מהחולים הלכו לעולמם. לאחר תקנון לנתונים דמוגרפיים ומחלות רקע, לעודף-משקל לפני היארעות אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.72) או השמנת-יתר לפני אבחנת המחלה הלבבית (יחס סיכון של 0.70) הייתה השפעה מגנה על ההישרדות של החולים, בהשוואה למדדי מסת גוף תקינים. ההשפעה המגנה של עודף משקל והשמנת יתר נותרה בכל תתי הקבוצות שסווגו על-בסיס היסטוריה של מחלות ממאירות, עישון וסוכרת.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי ירידה במשקל עקב אי-ספיקת לב מתקדמת אינו מספק הסבר מלא להשפעה המגנה של מדדי מסת גוף גבוהים בחולי אי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!