השמנה באמצע החיים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר, אך היקף הקשר הנ”ל משתנה בהתאם לגיל המטופל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Postgraduate Medical Journal.
ממחקר העוקבה הרטרוספקטיבי שכלל למעלה מ-450,000 משתתפים שמנים באנגליה עלה כי באלו שאושפזו לראשונה בשל השמנת-יתר במהלך שנות השלושים לחייהם תועדה עליה של פי שלוש בסיכויים להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לדמנציה בנוכחות השמנה באמצע החיים, תוך התמקדות בהשמנה בגילאים שונים. לשם כך הם ערכו מחקר עוקבה, שהתבסס על נתונים סטטיסטיים ממאגר ארצי של טיפול בבתי חולים ומקרי תמותה באנגליה, בשנים 1999-2011. המדגם כלל 451,232 משתתפים עם השמנת-יתר ומדגם ביקורת.
יחס הסיכון לדמנציה במשתתפים שאושפזו לבית החולים עם השמנת-יתר בגילאי 30-39 שנים היה גדול פי 3.5. יחסי הסיכון לדמנציה ירדו לאחר מכן בהדרגה עם עליה בקבוצת הגיל בעת השמנת-יתר, מ-1.7 במשתתפים בגילאי 40-49 שנים בזמן התיעוד הראשון של השמנת-יתר ל-1.4 באלו בגילאי 60-69 שנים. באנשים שהיו בשנות השבעים לחייהם בעת התיעוד הראשון של השמנת-יתר לא תועדה עליה או ירידה בסיכון להתפתחות דמנציה בגיל מאוחר יותר, עם יחס סיכון של 0.97, ובאלו בגילאי 80 שנים ומעלה תועד סיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה בהמשך, עם יחס סיכויים של 0.78.
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בין השמנת-יתר ובין הסיכון לדמנציה, כאשר הקשר הנ”ל משתנה עם הגיל. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת המנגנון העומד בבסיס קשר זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!