תכנית לבקרת משקל הגוף המעודדת שינויים התנהגותיים קלים למניעת עליה במשקל בנשים שחורות לוותה בירידה מתונה במשקל הגוף, שנותרה לאורך שישה חודשים לאחר תום ההתערבות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת JAMA Internal Medicine.
המחקר האקראי-מבוקר כלל 194 נשים שחורות, עם השמנת-יתר בדרגה 1 (מדד מסת גוף של 25-34.9 ק”ג למטר בריבוע), שהיו מיועדות לתכנית התערבות בת 12 חודשים ומעקב של שישה חודשים נוספים. גיל המשתתפות עמד בממוצע על 35.4 שנים בתחילת המחקר, עם משקל ממוצע של 81.1 קילוגרמים ומדד מסת גוף ממוצע של 30.2 ק”ג למטר בריבוע.
חלק גדול מהנשים במחקר סבל מתחלואה נלווית 36.4% סבלו מיתר לחץ דם, 6.5% סבלו מסוכרת, 30.8% אובחנו עם תסמונת מטבולית ו-25.1% סבלו מתסמיני דיכאון.
במהלך תקופת המחקר, 91 הנשים בקבוצת ההתערבות איבדו בממוצע ק”ג אחד, בהשוואה לעליה של 0.5 ק”ג ב-94 הנשים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. ההבדל הממוצע בין שתי הקבוצות עמד על 1.4- קילוגרמים.
לאחר שנה אחת, המשקל של 62% מהנשים בקבוצת ההתערבות היה דומה או נמוך מהמשקל בתחילת המחקר, כאשר בקבוצת הביקורת מדובר היה בשיעור של 45%. מחקר קודם מצא כי בנשים שחורות לפני-מנופאוזה חלה עליה של כקילוגרם אחד בכל שנה.
שישה חודשים לאחר תום ההתערבות, הירידה הממוצעת במשקל הגוף בקבוצת ההתערבות הייתה קרוב לקילוגרם אחד (0.9- ק”ג), בעוד שבקבוצת הביקורת נרשמה עליה של כמעט קילוגרם (0.8 ק”ג), עם הבדל ממוצע של 1.7- קילוגרמים בין הקבוצות. היקף הירידה הזו במשקל לא היה מכוון.
שלוש שנים לאחר תכנית ההתערבות, הנשים בקבוצת ההתערבות שמרו על המשקל החדש, כאשר בקבוצת הביקורת נרשמה למעשה עליה של כ-5 קילוגרמים במשקל הגוף. מדובר בממצאים די מרשימים מאחר שבקבוצת ההתערבות משקל הגוף היה די יציב.
מומחים מציינים כי למחקר הנוכחי אין עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים משמעותיים בהיקף המותניים, לחץ הדם, רמות הסוכר בדם או רמות שומנים בדם בין שתי הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!