הערכת התועלת הקרדיווסקולארית של הפסקת עישון אל מול הסיכון לעליה במשקל (JAMA)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי העליה במשקל הגוף בעקבות הפסקת עישון אינה מאפילה על התועלת הקרדיווסקולארית של הפסקת עישון, עם הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים ללא סוכרת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחת ההשפעות השליליות הנפוצות ביותר של הפסקת עישון היא עליה במשקל, העשויה לפגוע בתועלת הקרדיווסקולארית של הפסקת עישון.

במטרה לבחון את הנושא הם ערכו מחקר פרוספקטיבי שהתבסס על נתונים ממחקר Framingham Offspring Study (1984-2011) להערכת הקשר בין הרגלי עישון ובין אירועים קרדיווסקולאריים בקרב 3,251 מבוגרים עם וללא סוכרת.

בכל בדיקה דווח על הרגלי העישון, עם הסיווג הבא: מעשן, הפסיק לעשן לאחרונה (עד ארבע שנים), הפסיק לעשן מזמן (מעל ארבע שנים) ולא-מעשן. התוצא העיקרי היה היארעות אירועים קרדיווסקולאריים במהלך שש שנים (מחלת לב כלילית, אירועים צרברווסקולאריים, מחלת עורקים היקפית ואי-ספיקת לב).

לאחר מעקב ממוצע של 25 שנים, תועדו 631 אירועים קרדיווסקולאריים ב-3,251 משתתפים. חציון העליה במשקל לאחר ארבע שנים היה גבוה יותר בקרב אלו ללא סוכרת שהפסיקו לעשן לאחרונה (2.7 קילוגרמים) ואלו עם סוכרת (3.6 קילוגרמים), בהשוואה לאלו שהפסיקו לעשן זמן רב קודם לכן (0.9 קילוגרמים ו-0.0 קילוגרמים, בהתאמה, p<0.001).

בקרב משתתפים ללא סוכרת, שיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל ומין של אירועים קרדיווסקולאריים עמדו על 5.9 ל-100 בדיקות חולים במעשנים, 3.2 ל-100 בדיקות חולים באלו שהפסיקו לעשן לאחרונה, 3.1 ל-100 בדיקות חולים באלו שהפסיקו לעשן מזמן ו-2.4 ל-100 בדיקות חולים באלו שאינם מעשנים.

לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, בהשוואה למעשנים, באלו שהפסיקו לעשן לאחרונה נרשם יחס סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים של 0.47 ובאלו שהפסיקו לעשן מזמן יחס הסיכון עמד על 0.46; קשרים אלו השתנו מעט מאוד לאחר תקנון נוסף לשינוי במשקל הגוף.

בקרב משתתפים עם סוכרת, ההערכות היו דומות וחסרות מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפסקת עישון מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים בקרב משתתפים ללא סוכרת, וכי עליה במשקל עקב הפסקת עישון לא השפיעה על קשר זה. לפיכך, נתונים אלו תומכים בתועלת קרדיווסקולארית של הפסקת עישון, למרות עליה במשקל בעקבותיה.

JAMA. 2013;309(10):1014-1021

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן