הערכת טיב הטיפול כנגד השמנה מצד רופאים ראשוניים (BMJ Open)

בכדי לענות על האתגרים הכרוכים בעליה הניכרת בשכיחות השמנה ברחבי העולם, הרופאים הראשוניים נדרשים להכשרה נוספת וייתכן ועליהם להפנות מטופלים למומחי תזונה ודיאטנים בכדי לשפר את הטיפול הרפואי, כך עולה מסקר ארצי שכלל 500 רופאים ראשוניים, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BMJ Open.

יישום מספר שינויים, דוגמת מדדים המדווחים על מדד מסת גוף, הנכללים כחלק מהסימנים החיוניים ברשומות הרפואיות, עשויים גם כן להביא לשיפור הטיפול במטופלים.

החוקרים ערכו סקר ארצי בתקופה שבין 9 בפברואר ועד 1 במרץ, 2011, בכדי להעריך את ההשקפות של הרופאים המטפלים באשר לסיבות להשמנה ואם הם חשו כי עשו עבודה טובה בטיפול בשמנים.

בסה”כ, 75% מהרופאים הראשוניים ראו בגנטיקה או היסטוריה משפחתית כגורם חשוב להשמנה, לאחריהן השפעה מטבולית (47%) והפרעות אנדוקריניות (25%). גורמים התנהגותיים ספציפיים זוהו כסיבות הנפוצות ביותר להשמנה, כאשר כמעט כל הרופאים דיווחו כי חוסר פעילות גופנית (99%), צריכת יתר של מזון (99%), אכילה במסעדות או מזון מהיר (95%), צריכת משקאות ממותקי סוכר (94%) והעדר כוח רצון (89%) הם גורמים חשובים להשמנה.

רופאים ראשוניים שסיימו את לימודי הרפואה לאחר שנת 1991 ציטטו לעיתים קרובות יותר אכילה במסעדות/מזון מהיר (99% לעומת 90%), העדר אינפורמציה בנוגע להרגלי אכילה נכונים (80% לעומת 69%) וגישה לקויה למזון בריא (64% לעומת 52%) כגורמים להשמנה.

למרות שכמעט כל הרופאים דיווחו כי חשו בעלי כישורים מתאימים לספק ייעוץ תזונתי למטופליהם (90%) וייעוץ בנוגע לפעילות גופנית (92%), פחות ממחצית מהרופאים (44%) סברו כי גישות אלו יסייעו בהפחתת המשקל של המטופלים. רופאים שסיימו את לימודי הרפואה לאחר שנת 1991 דיווחו על שיעורי הצלחה גבוהים יותר (49% לעומת 36%, p=0.02).

רופאים ראשוניים צעירים דיווחו כי מומחים לתזונה/דיאטנים הם בעלי הסמכות מתאימים יותר לטפל בשמנים (48% לעומת 41%), בהשוואה לרופאים ראשוניים (41% לעומת 37%) ופסיכולוגים התנהגותיים (9% לעומת 20%).

הרופאים דיווחו על מספר שינויים העשויים להביא לשיפור בטיפול, כולל הוספת BMI כסימן החיוני החמישי (93%), הכללת עצות בנוגע לדיאטה ופעילות גופנית בתיקי החולים (89%), שימוש במדדים המדווחים על מדדי BMI (85%) והוספת BMI לרשומות המטופל (69%).

BMJ Open. Published online December 20, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן