ממטה-אנליזה חדשה עולה כי תוספת קלה של פרוקטוז לדיאטה אינה מובילה לעליה במשקל הגוף, כל עוד מפחיתים בהתאם את צריכת הפחמימות לכסות על כך.

לדברי החוקרים, מומחים תהו בעבר אם לפרוקטוז תכונות בגינן אנשים אוגרים שומן ועולים מהיר יותר במשקל הגוף, בהשוואה לפחמימות אחרות. עם זאת, נראה כי פרוקטוז אינו שונה מאוד ממקורות אחרים לפחמימות.

החוקרים מצאו כי בקרב נבדקים שצרכו תוספת של פרוקטוז שנאפה בלחם או הוכנס למשקאות, לא חלה עליה גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה לאלו שצרכו פחמימות מסוגים אחרים במידה וצרכו מספר קלוריות דומה. מצד שני, כאשר המשתתפים במחקר הקפידו על דיאטה סטנדרטית עם תוספת קלוריות בצורת פרוקטוז, חלה עליה במשקל גופם.

החוקרים סקרו מחקרים שבחנו את העלייה במשקל הגוף בקרב נבדקים שחולקו לדיאטה עתירה בפרוקטוז או פחמימות אחרות במקום זאת, בעיקר עמילן או גלוקוז. ב-31 מחקרים שכללו 637 משתתפים, הנבדקים תחת שתי הדיאטות צרכו כמות קלוריות זהה, אך פרוקטוז היה אחראי לכ-17% מסך הקלוריות בנבדקים בקבוצת הפרוקטוז.

המחקרים כללו משתתפים בעלי משקל תקין, עודף-משקל או השמנת-יתר, בתלות במחקר. חלק מהדיאטות נועדו לעודד ירידה במשקל, בעוד שאחרות נועדו לשמר את משקל הגוף או להביא לעליה במשקל.

במהלך תקופה ממוצעת של ארבעה שבועות, לא נמצא הבדל בירידה או בעליה במשקל הגוף בין דפוסי התזונה השונים.

בעשרת המחקרים האחרים, עם 119 נבדקים, המשתתפים שחולקו לדיאטה עתירת-פרוקטוז צרכו את תוספת הסוכר בנוסף לקלוריות הרגילות שניתנו לכל המשתתפים והם צרכו כמות סוכר גדולה יותר מכפליים, בהשוואה למשתתפים במחקרים סך הצריכה הקלורית היה דומה.

במחקרים אלו, במהלך תקופה ממוצעת של שבע וחצי, המשתתפים שצרכו את תוספת הסוכר עלו במשקלם ב-1.2 פאונדים יותר מאחרים. מהתוצאות עולה כי הפרוקטוז עצמו אינו זה שאחראי לעליה במשקל לא מדובר במקור אחד לקלוריות, אלא בקלוריות באופן כללי.

מבחינת משקל הגוף, נראה כי לאותה כמות של פרוקטוז או גלוקוז צפויות השפעות דומות. עם זאת, ייתכנו הבדלים בהשפעות המטבוליות האחרות.

דרושים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות של פרוקטוז טבעי, בדומה לזה הקיים בפירות וירקות.

Ann Intern Med, 2012

לידיעה במדסקייפ