הקשר בין סטטוס הסוכרת לתסמונת הפסקת נשימה בשינה בנבדקים שמנים (Cardiovasc Diabetol )

מחקר אפידמיולוגי חדש מה-Cardiovasc Diabetol מצביע על סיכון מוגבר לתסמונת הפסקת נשימה בשינה (OSA) אצל הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת או קדם סוכרת.

החוקרים מסבירים ברקע למחקר ש-OSA היא תסמונת נפוצה אך נמצאת במצב של תת איבחון. מטרת המחקר הייתה לבחון אם חולי סוכרת סוג 2 או כאלה המוגדרים כקדם סוכרתיים אשר גם סובלים מהשמנת יתר (מדד מסת גוף גדול מ-40 ק”ג/מ”ר)  נמצאים בסיכון מוגבר לפתח OSA .

החוקרים בחנו 137 מטופלים (מהם 99 נשים) עוקבים הסובלים מהשמנת יתר שנכללו במחקר הקליני MOBIL (מחקר המשווה ניתוח בריאטרי מול שינוי אינטנסיבי בסגנון חיים) אשר עברו סומנוגרפי (בדיקות במהלך שינה) ומבחן העמסת סוכר של שעתיים (OGTT) .

OSA הוגדרה באמצעות אינדקס הפסקות נשימה (AHI? )  של מעל 5 בשעה. המטופלים חולקו ל-3 קבוצות ע”פ הגדרות איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) : סבילות סוכר נורמלית, קדם סוכרת, וסוכרת סוג 2.

החוקרים ביצעו אנליזות של רגרסיה לוגיסטית בכדי לקבוע גורמים המשפיעים על קיום OSA .

הגיל הממוצע של המשתתפים היה 43 וה-BMI הממוצע 46.9 ק”ג/מ”ר.

אצל גברים ה-AHI היה גבוה באופן מובהק מזה של הנשים: 29 לעומת 12 אירועים בממוצע בשעה, והבדל מובהק סטטיסטי עם p<0.001 .

נמצא ש-OSA  היה קיים בקרב 81% מהגברים ו-55% מהנשים. 29% מהמשתתפים היו עם רמות סבילות סוכר תקינות, 42% היום עם קדם סוכרת, ו-29% עם סוכרת סוג 2.

מבין אלו שהיו עם סבילות סוכר תקינה, 33% סבלו מ-OSA , בעוד ש-67% מבין הקדם סוכרתיים סבלו מ-OSA ו-78% מהסוכרתיים, והפערים היו מובהקים סטטיסטית.

לאחר התאמות של גיל, מין, BMI , ערכי CRP ו-HOMA-IR , נמצא שגם קדם סוכרתיים וגם סוכרתיים היו בסיכון מוגבר ל-OSA , עם יחסי סיכון של 3.18 ו-4.17 בהתאמה, שהיו מובהקים סטטיסטית עם p=0.036 . הרמה הממוצעת של לפטין בסרום הייתה נמוכה יותר באופן מובהק במטופלים עם OSA , בעוד שפרמטרים אחרים של דלקת לא היו שונים באופן מובהק בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים שסוכרת סוג 2 וקדם סוכרת קשורים עם OSA במטופלים עם השמנת יתר קיצונית.

Cardiovasc Diabetol. 2011;10(84

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן