פעילות גופנית מונעת הצטברות מחדש של שומן לאחר שאיבת שומן (מתוך הכנס השנתי ה-58 של American College of Sports Medicine)

שומן שהוסר מאזור הבטן באמצעות שאיבת שומן עשוי להופיע בשנית באזור הויסארלי בתוך מספר חודשים; עם זאת, פעילות גופנית קבועה עשויה להפחית משמעותית את העליה בכמות השומן לאחר הפרוצדורות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-58 של American College of Sports Medicine.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 36 נשים לאחר שאיבת שומן בטני לשתי קבוצות, חודשיים לאחר הניתוח. קבוצה אחת כללה 18 נשים שלקחו חלק בתכנית פעילות גופנית במשך ארבעה חודשים (כולל פעילות אירובית ואימוני תנגודת) והקבוצה השניה שכללה 18 משתתפות שימשה כקבוצת ביקורת עם אורח חיים סדנטרי.

ממדידות שנערכו לאחר ארבעה חודשים עולה כי בשתי הקבוצות חלה ירידה בשומן תת-עורי בטני, וכי בקבוצת הביקורת נרשמה עליה בשומן ויסארלי, אך לא כך בקבוצת ההתערבות. עליה במסה ללא-שומן לאחר ארבעה חודשים תועדה רק בקבוצת ההתערבות.

כמות השומן שהוסרה עם שאיבות שומן מנשים במחקר הייתה קטנה יחסית, והצריכה התזונתית במהלך חודשיים לאחר הניתוח נותרה ללא-שינוי.

בנשים בקבוצת ההתערבות, פעילויות כללו פעילות אירובית ואימוני תנגודת, שלוש פעמים בשבוע. מהתוצאות עולה כי בנשים בשתי הקבוצות נרשמה ירידה במשקל הגוף, בהשוואת המשקל לפני הפרוצדורה וחודשיים לאחריה (p<0.05), ושב למשקל הבסיסי שישה חודשים לאחר הפעולה (p>0.05).

מעניין לציין כי סך השומן ירד לאחר הניתוח בשתי הקבוצות; אולם, לאחר שישה חודשים נותר נמוך משמעותית רק בקבוצת ההתערבות. עליה במסה ללא-שומן לאחר חודשיים תועדה רק בקבוצת ההתערבות (p<0.05).

כמות השומן בשכבה תת-עורית בבטן קטנה באופן שווה בשתי הקבוצות, כאשר החוקרים בחנו את הנתונים חודשיים ושישה חודשים לאחר הפעולה.

למרות ששומן ויסארלי נותר ללא שינוי בהשוואת המצב בתחילת המחקר וחודשיים לאחר הניתוח, לאחר שישה חודשים נרשמה עליה גדולה יותר משמעותית בקבוצת הביקורת  (p=0.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעודדים מאחר ומעידים כי ניתן לשלוט בהצטברות מחדש של שומן לאחר שאיבת שומן, ע”י הקפדה על פעילות גופנית.

מתוך הכנס השנתי ה-58 של American College of Sports Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן