השוואה בין Exenatide ובין Glibenclamide בחולים עם סוכרת (מתוך Diabetes Technology & Therapeutics)

מחקר UKPDS (United Kingdom Prospective Diabetes Study) הדגים את חשיבות איזון מטבולי מוקדם בטווח הארוך. פריצות דרך בהבנת טיפולים מבוססי-אינקרטינים סיפקו אפשרויות נוספות לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2. ידוע על שני אינקרטינים, הידועים בשם GLP-1 (Glucagon-Like Peptide) ו-GIP (Glucose-dependent Insulinotropic Peptide).

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את השפעות Exenatide (ביאטה) בהשוואה ל-Glibenclamide (גלובן) על משקל הגוף, איזון רמות הסוכר, תפקוד תאי ביתא, תנגודת לאינסולין ומדדי דלקת בחולים עם סוכרת מסוג 2.

מדגם המחקר כלל 128 חולים עם סוכרת לא-מאוזנת, שטופלו במטפורמין וחולקו באקראי לטיפול ב- Exenatide במינון 5 מיקרוגרם, פעמיים ביום, או Glibenclamide במינון 2.5 מ”ג, שלוש פעמים ביום, עם העלאת המינון של Exenatide ל-10 מיקרוגרם, פעמיים ביום, והעלאת מינון Glibenclamide למינון של 5 מ”ג, שלוש פעמים ביום.

החוקרים עקבו אחר משקל הגוף, ערכי BMI, רמות HbA1c, רמות סוכר בדם בזמן צום (FPG Fasting Plasma Glucose), רמות סוכר בדם לאחר-ארוחה (PPG Postprandial Plasma Glucose), רמות אינסולין בדם בזמן צום (FPI Fasting Plasma Insulin), מדדי HOMA-IR (Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), מדדי HOMA-β (Homeostasis Model Assessment β-cell function), רמות פרו-אינסולין בדם (PPr Plasma Proinsulin), ויחס PPr/FPI, רמות Resistin, RBP-4 (Retinol-Binding Protein-4) ורמות hs-CRP (High-Sensitivity C-Reactive Protein) בתחילת המחקר ולאחר 3, 6, 9 ו-12 חודשים.

מהתוצאות עולה כי משקל הגוף וערכי BMI ירדו בעקבות טיפול ב- Exenatide, אך הטיפול ב-Glibenclamide לווה בעליה במשקל הגוף ובמדדי BMI. מבחינת מדדי HbA1c, FPG ו-PPG תועד שיפור דומה בשתי הקבוצות, בעוד שרמות FPI ירדו עם Exenatide ועלו עם Glibenclamide.  מדד HOMA-IR ירד ומדד HOMA-β עלה עם טיפול ב- Exenatide, אך לא עם Glibenclamide. בשתי הקבוצות דווח על ירידה במדדי PPr, אך רק בקרב חולים שטופלו ב-Glibenclamide תועדה ירידה ביחס PPr/FPI. רמות Resistin ו-RBP-4 ירדו עם Exenatide ועלו עם Glibenclamide. בקבוצת המטופלים ב- Exenatide תועדה ירידה ב-hs-CRP, אך לא תועד שינוי עם טיפול ב-Glibenclamide.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Exenatide ו-Glibenclamide הביאו לשיפור דומה באיזון רמות הסוכר בדם, אך רק Exenatide הביא לשיפור בתנגודת לאינסולין ובתפקוד תאי-ביתא, לצד ירידה במשקל הגוף ובמדדי הדלקת.

Diabetes Technology & Therapeutics

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן