המיקרוביום הנרתיקי התקין נשלט לרוב על ידי חיידקי לקטובצילוס (Lactobacillus spp) , והוא קשור לבריאות רבייתית טובה ולהפחתת סיכון לזיהומים, אי־פוריות וסיבוכי הריון. לעומת זאת, דיסביוזיס נרתיקי מאופיין בירידה בלקטובצילים ועלייה בחיידקים כגון Gardnerella, Fannyhessea ו־Prevotella, והוא שכיח בקרב נשים רבות. טיפולים קיימים מבוססי אנטיביוטיקה מלווים בשיעורי הישנות גבוהים, ולכן קיימת התעניינות בגישות חדשות כמו השתלת מיקרוביום נרתיקי VMT (Vaginal Microbiota Transplantation) .

במחקר אקראי מבוקר כפול־סמיות שפורסם במרץ 2026 ב־Lancet Microbe, נכללו 49 נשים בטווח הגילים 18–40 עם דיסביוזיס נרתיקי. המשתתפות חולקו ביחס 3:1 לקבלת VMT או פלצבו, ללא טיפול אנטיביוטי מקדים, וקיבלו עד שלוש השתלות לאורך שלושה מחזורי וסת, עם מעקב של שישה חודשים.

הממצאים הראו כי לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת ה־VMT לבין הפלצבו בהשגת מעבר למיקרוביום שנשלט ע”י לקטובצילי, ורזולוציה של הדיסביוזיס. שיעורי ההצלחה היו נמוכים ודומים בין הקבוצות לאורך המעקב. יחד עם זאת, בתת־קבוצה של הנשים הרפרקטוריות, כלומר נשים שלא הגיבו לטיפול הראשוני של השתלה, נמצא כי טיפול מקדים אנטיספטי לפני השתלה הוביל לשיפור, כאשר כמחצית מהנשים השיגו שינוי מיקרוביאלי רצוי. בנוסף, נמצאה עדות חלקית להשתרשות זני התורמת (donor engraftment) בחלק מהמטופלות, אך ללא השפעה עקבית על התוצאה הקלינית. שיעור תופעות הלוואי היה דומה בין הקבוצות, ללא אירועים חמורים.

החוקרים מסכמים כי השתלת מיקרוביום נרתיקי ללא הכנה מוקדמת אינה יעילה באופן מובהק בטיפול בדיסביוזיס נרתיקי. עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שהכנה מוקדמת של הסביבה הנרתיקית, למשל באמצעות טיפול אנטיספטי, עשויה לשפר את הצלחת ההשתלה.

משמעות קלינית:
המחקר מדגיש כי למרות הפוטנציאל שלVMT (Vaginal Microbiota Transplantation), אין כיום עדות מספקת לשימוש בו כטיפול שגרתי ללא הכנה מוקדמת. ייתכן שבעתיד, שילוב של טיפול מקדים והתאמת פרוטוקול ההשתלה יהפכו את הגישה ליעילה יותר, אך נדרשים מחקרים נוספים לפני יישום קליני רחב.

קישור למאמר