צריכה תזונתית של סלניום עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שחלות (מתוך Tenth Annual American Association for Cancer Research)

צריכה תזונתית רבה של סלניום, אך לא סלניום שמקורו מתוספי תזונה, עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שחלות, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו בכנס השנתי העשירי מטעם ה-American Association for Cancer Research International Conference on Frontiers in Cancer Prevention Research.

במסגרת המחקר העריכו החוקרים את ההשפעה של צריכה תזונתית של נוגדי-חמצון ונטילת נוגדי-חמצון פרטניים על הסיכון לסרטן שחלות. מדגם המחקר כלל 233 נשים בגיל 21 ומעלה, עם אבחנה חדשה של סרטן שחלות אפיתליאלי ו-467 ביקורות באותו טווח בגילאים.

החוקרים התבססו על שאלוני תזונה ובעזרת כלים סטטיסטיים ניתחו את יחסי הסיכון, תוך תקנון לגורמי סיכון מג’וריים לסרטן שחלות.

מהמחקר עולה כי צריכה תזונתית של סלניום לוותה בירידה של 60% בסיכון לסרטן שחלות. השפעה מגנה משמעותית זוהתה בשליש העליון של צריכת סלניום בתזונה, בהשוואה לשליש התחתון (יחס סיכויים של 0.41).

עם זאת, לאחר תקנון לגורמי סיכון מג’וריים, לא נמצאה עדות לקשר בין מדדי נוגדי-חמצון והסיכון לסרטן שחלות. מנגד, החוקרים מצאו סיכון מוגבר של כ-1.6 לכל תוספי נוגדי החמצון שנבחנו וויטמין E, וויטמין C, ביתא-קרוטן וסלניום.

החוקרים מצאו כי נטילת תוספים לוותה בסיכון מוגבר משמעותית, עם יחס סיכויים של 1.63 עם תוספי וויטמין C או תוספי וויטמין E. יחס הסיכון עם נטילת תוספי ביתא-קרוטן עמד על 1.69 ויחס הסיכון עם תוספי סלניום היה מעט גבוה יותר.

Tenth Annual American Association for Cancer Research

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן