ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי MBE, שילוב של מתותרקסאט (METHOTREXAT) בלאומיצין (BLEOMYCIN) ואתופוסיד (ETOPOSIDE), יעיל כקו שני לטיפול ב- gestational trophoblastic neoplasia (GTN). המחקר פורסם בכתב העת למיילדות וגניקולוגיה (Obstetrics & Gynecology).
המחקר כלל ניתוח רטרוספקטיבי של 20 מטופלות, שקיבלו את הטיפול כקו ראשון או שני, והעלה ש-85% מהן הגיבו לטיפול.
החוקרים ציינו, כי בעוד שכימותרפיה הפכה את GTN למחלה הניתנת לריפוי במרבית החולות, 20% מהן לא מגיבות לטיפול. למרות שהשימוש ב-MBE נעשה באופן טיפוסי כקו שני, וזאת בשל הסכנה לממאירות משנית בשל השימוש באתופוסיד, לאחרונה נכנס השימוש בשילוב זה כקו ראשון בטיפול במטופלות עם מחלה בסיכון גבוה.
דיווח החוקרים נמסר על פי ניסיונם בטיפול ב-GTN על ידי MBE בין השנים 1985 ו-2003. הפרוטוקול בו הם השתמשו הורכב מ-1 גרם למטר רבוע מתותרקסאט ביום 1, 10 מ”ג בלאומיצין ביום 3 ו-100 מ”ג למטר רבוע אתופוסיד בימים 1 עד 5.
המטופלות כללו 4 נשים שקיבלו מתותרקסאט עבור מחלה בסיכון גבוה במיוחד, 8 שקיבלו מתותרקסאט כקו שני לאחר עמידות לטיפול ההתחלתי ו-8 שקיבלו MBE אחרי חזרת המחלה 2 עד 18 חודשים אחרי הטיפול בקו הראשון.
3 מהמטופלות שקיבלו MBE כקו ראשון נשארו ללא עדות למחלה, 7 הגיבו לתרופה שניתנה כקו שני, ו-6 מהן נותרו ללא עדות למחלה אחרי 7 שנים. מבין 8 המטופלות שאצלן חזרה המחלה, 7 הגיבו לטיפול ב-MBE ו-4 נותרו ללא עדות למחלה לאחר 7 שנים.
מבין כל 20 המטופלות, 12 פיתחו נויטרופניה ב- grade 3/4 ו-4 פיתחו טרומבוציטופניה ב- grade 3/4. החוקרים ציינו, כי למרות שלחלק משמעותי מהמטופלות היה דיכוי משמעותי של מח העצם, אפיזודות אלו היו קצרות טווח ורק לעיתים נדירות הובילו לעיכוב בטיפול או להורדת המינון.
החוקרים סיכמו באומרם כי יש לשקול טיפול במתותרקסאט, בלאומיצין ואתופוסיד כקו שני בטיפול הצלה בחולות GTN עם עמידות לתרופות ובחזרת המחלה.









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!