אפיסיוטומיה אינה פרוצדורה שיש לבצע על בסיס קבוע, אולם יש מצבים בהם יש אינדיקציה לביצוע פרוצדורה זו. כך עולה מההנחיות החדשות שפורסמו מטעם הקולג’ האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) בכתב העת למיילדות וגניקולוגיה.

אפיסיוטומיה הפכה לאחת הפרוצדורות המילדותיות המבוצעות בשכיחות הרבה ביותר: בהערכה גסה, שליש מהנשים שילדו לידה ואגינלית במהלך שנת 2000 עברו אפיסיוטומיה.

התועלת שעשוייה לצמוח מביצוע הפרוצדורה כוללת ירידה בסיכון לטראומה פרינאלית ולאי שליטה במתן שתן, עבור היולדת, וקיצור השלב השני של הלידה, עבור העובר. ואולם, מידע שתומך מעשית בתוצאות חיוביות אלו אינו בנמצא בשלב זה.

צוות המחקר, שסקר את הספרות הקיימת בנוגע לאפיסיוטומיות, מצא כי ביצוע פרוצדורה זו לא הצליחה לגרום, ככלל, ללידה קלה יותר או להתאוששות קלה יותר של היולדת. יתר על כן, אפיסיוטומיה נמצאה קשורה לסיכונים חשובים, וככל הנראה מדובר בסיכונים שלא יוחסה להם החשיבות הראויה, כמו התרחבות לקרע מדרגה שלישית או רביעית, לפגיעה בתפקוד הסוגר האנאלי, ולכאבים בעת קיום יחסי מין (dyspareunia) .  

על-פי ההנחיות החדשות שפורסמו ישנם עדיין מצבים בהם נדרשת אפיסיוטומיה, למשל בכדי למנוע קרע חמור אצל היולדת או בכדי לזרז לידה קשה.

ההנחיות החדשות, המבוססות על עדויות מדעיות שהן טובות ועקביות (level A) , הן:

– מומלץ שימוש מוגבל, ולא שגרתי, באפיסוטומיה.

– יצוין כי יש סיכון נמוך יותר לפגיעה בסוגר האנאלי כאשר מבצעים אפיסיוטומיה מדיולטרלית

(mediolateral) ולא אמצעית (median).     

ההנחיות החדשות, המבוססות על עדויות מדעיות שהן מוגבלות ואינן עקביות (level B) , הן:

– מסתמן כי אפיסיוטומיה מדיולטרלית עשוייה להיות עדיפה על הגישה האמצעית במקרים   נבחרים.

– יודגש כי אפיסיוטומיה שגרתית אינה מונעת אי שליטה במתן שתן הקשורה לנזק לרצפת       האגן.

העומד בראש צוות המחקר מסר בראיון שנערך עימו כי במקרה של אפיסיוטומיה, כמו בכל טיפול רפואי או ניתוחי, יש צורך בהערכה מתמשכת של הפעולות המבוצעות ובשינויים בהתאם לעדויות החדשות ביותר שבנמצא. הוא הוסיף כי יש להימנע מהפיכת דבר כלשהו ברפואה לשגרתי עד כדי כך שהוא ייצא מחוץ לתחום הניתוח הביקורתי.   

לידיעה המלאה ממדסקייפ