האם צריכת דגנים מלאים עשויה להפחית את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בקשישים? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי צריכה גדולה יותר ותדירה יותר של דגנים מלאים מלווה בהידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, מהירות עיבוד וזיכרון אפיזודי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology. עם זאת, החוקרים מדגישים כי היתרונות של דגנים מלאים תועדו במבוגרים ממוצא אפריקאי-אמריקאי, אך לא בלבנים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין השינוי לאורך זמן בתפקוד הקוגניטיבי, מהירות עיבוד וזיכרון אפיזודי במבוגרים שונים לפי גזע/מוצא אתני. מדגם המחקר כלל 3,326 משתתפים מפרויקט Chicago Health and Aging Project אשר השיבו לשאלוני תזונה והשלימו לפחות שתי הערכות קוגניטיביות.

התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי נבחן על-פי מדד משולב של זיכרון אפיזודי, מהירות עיבוד ומבחן מיני-מנטל. הרגלי התזונה נקבעו על-בסיס שאלון Food Frequency Questionnaire, הכולל 144 שאלות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין הידרדרות קוגניטיבית.

מבין המשתתפים מחקר, 60.1% היו ממוצא אפריקאי-אמריקאי, 63.7% היו נשים והגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 75 שנים בתחילת המחקר.

מהנתונים עולה כי צריכה רבה יותר של דגנים מלאים לוותה בהידרדרות איטית יותר של התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי. בקרב אפריקאים-אמריקאים, באלו בחמישון העליון של צריכת דגנים מלאים תועדה הידרדרות איטית יותר בתפקוד קוגניטיבי גלובאלי (p=0.004), מהירות עיבוד (p=0.005) וזיכרון אפיזודי (p=0.01) בהשוואה לאלו בחמישון התחתון של צריכת דגנים מלאים.

באשר לכמות הדגנים המלאים שצרכו המשתתפים במחקר, בקרב אפריקאים-אמריקאים, באלו שצרכו למעלה משלוש מנות ביום, בהשוואה לאלו שצרכו פחות ממנה ביום, תועדה הידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי (p=0.0093). בקרב לבנים, צריכה של למעלה משלוש מנות דגנים מלאים ביום לווה בהשפעה כמעט מובהקת סטטיסטית על הידרדרות קוגניטיבית איטית יותר, בהשוואה לצריכה מעטה של דגנים מלאים (p=0.08).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מגנה אפשרית של צריכת דגנים מלאים מפני הידרדרות קוגניטיבית, אם כי יתרון זה היה מוגבל לאפריקאים-אמריקאים ולא תואר בלבנים.

Neurology, Nov 28, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן