צריכת מיצים רבים עלולה להוביל לעליה בסיכון לתמותה (JAMA Netw Open)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי עליה בצריכת מיצי פירות, ללא תלות בצריכת משקאות ממותקי-סוכר אחרים, מלווה בעליה בסיכון לתמותה מכל-סיבה. כל עליה של 340 גרם בשתיית מיצי פירות לוותה בעליה של 24% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בעוד שכל מנה נוספת של משקה ממותק-סוכר כלשהו לוותה בעליה של 11% בסיכון לתמותה מכל-סיבה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין שתיית משקאות ממותקי-סוכר ושתיית מיצים העשויים מפירות בלבד (100%), לבד וביחד (משקאות מסוכרים), עם הסיכון לתמותה. מחקר העוקבה הינו ניתוח משני של נתונים שנאספו מבין 30,183 משתתפים במחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke), שכלל משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה. בניתוח הנוכחי הוציאו החוקרים מהמדגם משתתפים עם היסטוריה של מחלת לב כלילית, אירוע מוחי, או סוכרת, כמו גם חולים עם נתונים תזונתיים חסרים, כך שהמדגם הסופי כלל 13,440 משתתפים.

צריכת משקאות ממותקי סוכר ומיצי פירות נקבעה על-בסיס שאלוני תזונה ונבחנה לפי קטגוריות צריכה בהתאם לספים המומלצים לצריכת תוספי סוכר כאחוז מכלל הצריכה האנרגטית: פחות מ-5%, 5-10% ו-10% ומעלה) ולכל עליה של 12 אונקיות (340 גרם) משקה.

החוקרים מדווחים כי במהלך המעקב (מעקב ממוצע של 6 שנים) תועדו 1,000 מקרי תמותה מכל-סיבה ו-168 מקרי תמותה על-רקע מחלת לב כלילית. הצריכה הממוצעת של משקאות ממותקי סוכר ומיצי פירות עמדה על 8.4% מכלל הצריכה האנרגטית ביום (משקאות ממותקי-סוכר: 4.4% מהצריכה היומית; מיצי פירות: 4.0% מהצריכה היומית).

בקרב אלו בהם משקאות ממותקי סוכר ומיצי פירו היוו חלק ניכר מהצריכה האנרגטית (10% ומעלה), בהשוואה לאלו בהם מדובר היה בחלק קטן מסך צריכת האנרגיה (פחות מ-5%), יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.44 לתמותה על-רקע מחלת לב כלילית (רווח בר-סמך 95% של 0.97-2.15) ועל 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.13) לתמותה מכל-סיבה לכל תוספת 340 גרם משקאות מסוכרים ועל 1.24 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.42) לכל תוספת של 340 גרם של מיצי פירות. במודל מתוקן לא מצאו החוקרים קשר מובהק בין צריכת משקאות מסוכרים ובין תמותה עקב מחלת לב כלילית.

ממצאים אלו מעידים כי צריכת משקאות מסוכרים, כולל מיצי פירות, מלווה בעליה בסיכון לתמותה כל-סיבה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הקשר עם הסיכון לתמותה עקב מחלת לב כלילית.

JAMA Netw Open. Published online May 17, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן