מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת The Lancet עולה כי יש מקום לשינוי דפוסי התזונה כמעט בכל מקום בעולם, כאשר לא מדובר רק בהפחתת צריכת סוכר ומלח, אלא גם הגדלת צריכת סיבים מלאים ופירות. מהממצאים החדשים עולה כי מבין 11 מיליון מקרי התמותה בשנת 2017, אשר יוחסו לגורמים תזונתיים, שיעור גבוה יותר מהמקרים נקשר עם צריכה לא-מספקת של מוצרי מזון בריאים, בהשוואה לצריכה מופרזת של מזונות לא-בריאים.

המומחים מסבירים כי דיאטה תת-אופטימאלית הינה גורם סיכון הפיך חשוב למחלות לא-מדבקות; עם זאת, ההשפעה של דפוס התזונה הנ”ל על נטל מחלות לא-מדבקות לא נבחנה באופן שיטתי. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הצריכה של מאכלים וחומרי תזונה מג’וריים ב-195 מדינות ולכמת את ההשפעה של צריכה תת-אופטימאלית שלהם על תחלואה ותמותה עקב מחלות לא-מדבקות.

החוקרים העריכו את שיעור מקרי התחלואה המיוחס לכל גורם סיכון תזונתי בקרב מבוגרים בגילאי 25 שנים ומעלה. על-בסיס הנתונים שנאספו לצורך המחקר הם חישבו את השיעור המיוחס לאוכלוסיה ספציפי למחלה, תמותה ושנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד (DALY אוDisability Adjusted Life Years) וחישבו את מספר מקרי התמותה ו-DALY על-רקע הרגלי התזונה.

בשנת 2017, 11 מיליון מקרי תמותה ו-255 מיליון שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד יוחסו לגורמי סיכון תזונתיים. צריכה רבה של נתרן (3 מיליון מקרי תמותה ו-70 מיליון שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד), צריכה מעטה של דגנים מלאים (3 מיליון מקרי תמותה ו-82 מיליון שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד) וצריכה מעטה של פירות (2 מיליון מקרי תמותה ו-65 מיליון שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד) היו גורמי הסיכון התזונתיים המובילים לתמותה ושנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד ברחבי העולם ובמרבית המדינות.

מעניין לציין כי בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של מקרי תמותה על-רקע תזונתי (89 מקרים ל-100,000 תושבים); כאשר באוזבקיסטן נרשם השיעור הגבוה ביותר (892 מקרי תמותה ל-100,000 תושבים).

החוקרים כותבים כי מחקר זה מספק תמונה מקיפה של ההשפעה האפשרית של תזונה תת-אופטימאלית על תחלואה ותמותה עקב מחלות לא-מדבקות. הממצאים מדגישים את חשיבות שיפור הרגלי התזונה ברחבי העולם. הם מאמינים כי ממצאי המחקר יסייעו ביישום התערבויות תזונתיות מבוססות-ראיות וישמשו כבסיס להערכת ההשפעה על המצב הבריאותי.

The Lancet. Published online April 3, 2019

לידיעה במדסקייפ