האם יש תועלת לויטמין D במהלך היריון על גדילת העובר או היילוד? (N Engl J Med)

מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי גם באוכלוסיות נשים עם חסר ויטמין D, נטילת תוספי ויטמין D במינון גבוה מאמצע ההיריון ועד הלידה ולמשך שישה חודשים לאחר הלידה לא הדגים תועלת על מדדי גדילת העובר או היילוד, בהשוואה לנטילת תוספים לפני הלידה בלבד, או פלסבו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא היה ברור אם נטילת תוספי ויטמין D במהלך ההיריון והנקה משפרים גדילת עובר ויילוד באוכלוסיות בהן שכיחות גבוהה של חסר ויטמין D.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו בבנגלדש, במטרה להעריך את ההשפעות של תוספי ויטמין D שבועיים לפני הלידה (משבוע 17-24 להיריון ועד הלידה) ותוספי ויטמין D לאחר הלידה על התוצא העיקרי שהוגדר כממוצע סטיות התקן (Z Score) של אורך התינוק לגילו לאחר שנה אחת, בהתאם למדדי הגדילה לפי ארגון הבריאות העולמי.

קבוצה אחת לא נטלוה תוספים לפני הלידה או לאחריה (קבוצת פלסבו), שלוש קבוצות נטלו תוספים לפני הלידה בלבד במינונים שונים של 4,200 יחידות, 16,800 יחידות, או 28,000 יחידות. קבוצה חמישית נטלה תוספים לפני הלידה וכן 26 שבועות לאחר הלידה במינון של 28,000 יחידות.

בקרב 1,164 היילודים שנבדקו בגיל שנה אחת (89.5% מבין 1,300 הריונות), החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי Z-Score הממוצעים של האורך לגיל התינוק (0.93- בקבוצת הפלסבו, 1.11- בקבוצת הטיפול בויטמין D לפני הלידה במינון של 4,200 יחידות; 0.97- באלו שנטלו מינון של 16,800 יחידות ו-1.06- באלו שנטלו מינון של 28,000 יחידות; ו-0.94 בקבוצה שנטלה ויטמין D לפני הלידה ולאחריה במינון של 28,000 יחידות).

מדדים אנתרופומטריים אחרים, תוצאות לידה ותחלואה לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות. תוספי ויטמין D השפיעו כצפוי על רמות 25-Hydroxyvitamin D ועל ריכוזי הסידן בדם האם והיילוד . לא תועדו הבדלים משמעותיים בשכיחות אירועים חריגים בין הקבוצות, למעט שיעור גבוה יותר של היפרקלציאוריה אפשרית בקרב נשים שנטלו את המינון הכי גבוה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תוספי ויטמין D מאמצע ההיריון ועד ללידה או עד שישה חודשים לאחר הלידה לא הובילו לשיפור גדילת העובר או הצאצא.

N Engl J Med. 2018;379:535-546

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן