הסביבה המערבית הנוכחית מאופינת כסביבה המעודדת עליה במשקל הגוף. זמינות ושפע של מזון, שווק אגרסיבי של יצרניות מזון המשולבים עם מותרות ושפע של מוצרי חשמל וכלי-תחבורה, תורמים לצריכת מזון עודפת והפחתה בפעילות הגופנית הספונטנית. גורמים אלה תורמים לצריכה אנרגטית חיובית, עליה במשקל ועודף משקל תחלואתי.

למרות הכח והעצמה של הסביבה המעודדת מאזן אנרגיה חיובי, לא כל האנשים עולים במשקל גופם וחלק נשארים בעלי משקל גוף רזה.  פגיעות ורגישות לעליה במשקל הגוף יכולים להיות מוסברים ברמות שונות   גנטיקה, פיזיולוגיה, מטאבוליזים, התנהגות ופסיכולוגיה.  

פגיעות ורגישות של אנשים מסוימים בסביבה המודרנית, לצאת מאיזון במשקל הגוף הוא תחום מחקר מתפתח. בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי מגבלות תזונתיות ומרשמי דיאטה הם אמצעים בלתי מספקים בהתמודדות עם ירידה במשקל ושמירה על איזון משקל הגוף לאורך זמן.

מהי אכילה רגשית? אכילה רגשית מתייחסת לאכילת-יתר כתגובה לרגשות שליליים כגון רגזנות, זעפנות, רתחנות ומגוון מצבים סוביקטיבים המלוווים בתחושת אי-נוחות.

מהי אכילה ‘חיצונית’? אכילה ‘חיצונית’ מתייחסת לאכילת-יתר כתובה לרמזים חיצוניים הקשורים עם מזון כגון מראה, מירקם וריח.

מחקרים עכשווים בנושא הפגיעות לפתח עודף משקל, מדגישים את דפוס האכילה הרגשית (אכילת יתר כתגובה לרגשות שליליים) והאכילה ה’חיצונית’ (אכילת יתר כתגובה לגירויים חיצוניים) כגורמים מרכזיים הקשורים עם עליה במשקל הגוף.

ריבוי של אכילה כתגובה לרמזים חיצוניים קשור עם זיהוי מהיר והטיה גדולה יותר בתשומת הלב לרמזים חזותיים של מזון. ממצאים אלו מצביעים על רגישות גבוהה יותר לרמזים של מזון ו/או יכולת פחותה לוויסות תגובות קוגניטיביות לרמזים אלו. פיקוח על תגובות קוגניטיביות התנהגותיות לרמזים של מזון נעשה על ידי מעגל חשמלי-עצבי מורכב הכולל אזורי מוח קליפתי ותת-קליפתי. חוסר איזון במעגל חשמלי עצבי זה, סביר כי מהווה יסוד לנטיה להגיב באכילת-יתר.

ביסוס קשר חיובי בין הטיית קשב לרמזים של מזון ואימפולסיביות, מחזק את הפוטנציאל הטיפולי של  התערבות הכוללת תרגול מניפולציות בתשומת הלב ושליטה באימפולסיביות באנשים המתמודדים עם השמנה תחלואתית.

מעקב אחרי 1562 עובדי בנק במהלך של שנתיים, העלה כי חצי מהעובדים העלו במשקל בעוד שהחצי השני הפחית במשקל או שמר על משקל יציב. החוקרים מחדדים את ההבנה אודות דפוסי התנהגות האכילה בקרב המשתתפים שהעלו במשקל לעומת אלו שירדו במשקל או שמרו על יציבות משקלית ומאירים על הגורמים ההתנהגותיים הקשורים באורח החיים שהם בעלי פוטנציאל לסייע בצימצום הרגישות לעליה במשקל.

הגורמים שנאמדו בהקשר להתנהגות האכילה היו: הנטיה לאכילה רגשית, הנטיה לאכילה ‘חיצונית’ והנטיה להתנהגות אכילה מרוסנת. בנוסף נבדק הקשר בין פעילות גופנית בדרגת עצימות שונה, להתנהגויות האכילה ולמשקל הגוף. הממצאים העלו כי אכילה רגשית היתה קשורה עם עליה במשקל. עיסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה (כגון ריצה) היתה קשורה עם ירידה במשקל.  פעילות גופנית מאומצת צמצמה והחלישה את הקשר החיובי בין אכילה רגשית, ‘חיצונית’ ומרוסנת לבין עליה במשקל הגוף.

פעילות גופנית ועיסוק בספורט נמצאו קשורים עם ירידה באכילה רגשית ו’חיצונית’.                                 לפעילות גופנית יש ככל הנראה יתרונות מעבר להיות העיסוק בה דרך להגברת ההוצאה האנרגטית וקצב חילוף החומרים. פעילות גופנית נמצאה קשורה עם תסמיני דיכאון מופחתים, תחושה פחותה של מתח ולחץ ועליה ברווחה (well-being) הרגשית. כמו כן נמצא קשר הפוך בין תחושת מסוגלות גבוהה לעסוק בפעילות גופנית ואכילה רגשית. במילים אחרות, ככל שלאדם יש תחושה כי הוא מסוגל לעסוק בפעילות גופנית כך גדל הסיכוי שתפחת האכילה הרגשית. 

אכילה רגשית נמצאת באופן עקבי כמנבא טוב יותר לאכילת-יתר, משקל עודף ועליה במשקל הגוף. ממצא זה, מחזק את החשיבות של טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים באוכלוסיה המתמודדת עם עודף משקל באופן כללי כמו גם באוכלוסיית המנותחים הבריאטרים. הסרה של חלק מהקיבה באדם עם עודף משקל תחלואתי הסובל מאכילה רגשית עלול להיות טיפול בלתי מספק עבור החולה לאורך זמן. למרות שהיכולת לצרוך כמות גדולה של מזון בפרק זמן קצר נמנעת על ידי הניתוח הבריאטרי, עדין אפשרי לצרוך כמויות מזון קטנות במהלך זמן מתמשך (grazing). דפוס אכילה כזה עלול להשפיע על הירידה במשקל ושמירה על איזון משקלי לאורך זמן. תחזוק ירידה ואיזון במשקל לאורך זמן, במיוחד לאחר ניתוח בריאטרי, מחייבת התייחסות טיפולית לצמצום הנטיה לאכילה רגשית ו’חיצונית’. 

(*) ד”ר דלית ויסמן – תזונאית קלינית עצמאית, מטפלת בלקויות אכילה ומזון במערך פרטני וקבוצתי. בעלת תואר שלישי ברפואה מונעת (הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב).  הכשרה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ביופידבק וקשיבות (mindfulness). הכשרה כמנחת קבוצות בגישה תהליכית (תוכנית דו-שנתית בת.ל.ם רשת ארצית לטפול פסיכולוגי יעוץ אבחון והכשרה).

1.      Clare E. Collins et al, Dietary Strategies for Successful Weight Loss and Maintenance: More Evidence Required. J Am Diet Asso. 2011; 111(12).

2.      Franz MJ et al. Weight-loss outcomes: A systematic review and meta-analysis of weight-loss clinical trials with a minimum 1-year follow-up.     J Am Diet Assoc. 2007; 10:1755-1767.

3.      Eleese Cunningham. How Can I Help My Client Who Is Experiencing a Weight-Loss Plateau? J Am Diet Assoc. 2011.

4.      Koenders PG, van Strien T. Emotional eating, rather than lifestyle behavior, drives weight gain in a prospective study in 1562 employees.       J Occup Environ Med. 2011; 53(11):1287-93.

5.      Hou R. et al.  External eating, impulsivity and attentional bias to food cues.  Appetite 2011 Apr; 56(2):424-7. 2011.

6.      Steven Walfish, Self-Assessed Emotional Factors Contributing to Increased Weight Gain in Pre-surgical Bariatric Patients. Obesity Surgery, 14, 1402-1405.

7.      Sofie G. Lemmens, Stress augments food ‘wanting and energy intake in visceral overweight subjects in the absence of hunger. Physiology & Behavior 2011;103:157163.