חומרת NEC ביילודים קשורה לסיכון הבתר ניתוחי לכשל של המעי (מתוך ה- Journal of Pediatrics)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Pediatrics ב- 3 במאי, עולה כי תינוקות עם NEC (necrotizing enterocolitis) מצויים בסיכון מוגבר לכשל מעי בתר ניתוחי, במידה והינם מונשמים ומטופלים באנטיביוטיקה תוך ורידית.

לדברי החוקרים, ממצא זה מצביע על כך שתינוקות עם מהלך איטי יותר של NEC עשויים להדגים סיכון גבוה יותר לפתח כשל של המעי בהשוואה לאלו עם מהלך פתאומי של המחלה.

אולם באופן כללי, גורמי הסיכון של תינוקות לכשל של המעי לאחר ניתוח קשורים למידת החומרה של NEC ולמידת הפגות, כאשר שני פרמטרים אלו אינם ניתנים לתיקון טרום או בתר ניתוחי.

במחקר הנוכחי, מסוג מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב מוסדי נכללו 129 יילודים שעברו פרוצדורה ניתוחית עקב NEC.

מתוצאות המחקר עולה כי 54 יילודים (42%) פיתחו כשל של המעי, שהוגדר כצורך בהזנה פראנטראלית למשך 90 יום או יותר.

בניתוח רב משתני, גורמי סיכון לכשל מעי כללו טיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית ביום האבחנה (יחס סיכויים 16.61, p = 0.022), משקל לידה קטן מ- 750 ג’ (יחס סיכויים 9.09, p < 0.001), הזדקקות למכונת הנשמה בעת האבחנה (יחס סיכויים 6.16, p = 0.009), הזנה אנטראלית טרם האבחנה (יחס סיכויים 4.05, p = 0.048), נוכחות אוויר בוריד הפורטאלי (יחס סיכויים 3.88, p = 0.086), ואחוז המעי הדק שהוצא (יחס סיכויים 1.85 לניקוד גבוה ב- 10 אחוז, p = 0.031).

יצירת ג’גונוסטום הייתה קשורה במידה רבה לכשל מעי בניתוח נתונים לא מותאם, אולם לא לאחר תקנון לכמות המעי שהוצא בניתוח.

לדברי המומחים, הממצא היחיד שהינו חדש כגורם סיכון הוא הזנה אנטראלית, כאשר יתר גורמי הסיכון שנמצאו היו ידועים.

החוקרים מציינים כי הודגם בעבר כי הזנה אנטראלית הינה דווקא גורם מגן בנסיבות כאלו אשר מוביל לתלות מופחתת בהזנה פראנטראלית.  הסבר אפשרי, לטענתם, הינו כי יתרונות הזנה אנטראלית באים לידי ביטוי ב- NEC שמטופל שמרנית ולא ניתוחית.  הסבר נוסף הינו שהזנה עלולה להביא לזיהום של חלל הצפק.

המומחים מעלים את האפשרות שמדובר בשינוי מיקרוביאלי במעי המביא לצמיחת חיידקים שעלולים להוביל לפגיעה במעיים.

אמנם בשלב זה התפתחות של כשל מעי עקב NEC אינו ניתן למניעה, ייתכן שמחקרים מפורטים יותר בעתיד אשר יבדקו לעומק את השפעת ההזנה וגורמי סיכון נוספים על התפתחות כשל המעי, יביאו לשינוי באבחנת NEC וניהול המחלה.

J Pediatr 2010


לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן