מחקר אקראי וכפול סמיות שפורסם לאחרונה מעיד כי למתן תוסף של חומצה לינוליאית מצומדת (CLA) השפעות מעורבות בחולי סוכרת מסוג 2. למתן CLA השפעה שלילית על האינסולין ועל מטבוליזם הגלוקוז והוא משפר את מצב הליפידים.
החוקרים כותבים כי כמה מחקרים שנערכו בחיות ניסוי מעידים כי למתן תוסף CLA עשוי להיות פוטנציאל טיפולי בנוגע לרגישות לאינסולין ולמבוליזם השומנים, המהווים גורמי סיכון חשובים למחלה קרדיווסקולרית (CVD) הקשורים בסוכרת מסוג 2. הם מסבירים כי קיים מספר מועט יחסית של מחקרים התערבותיים שנעשו בבני אדם, ותוצאותיהם של מחקרים בודדים אלו מעורבות. לטענתם, רוב העדויות הנוגעות להרכב הגוף מעידות כי תוסף CLA איננו מפחית את משקל הגוף או את כמות השומן בגוף או מגדיל את המסה הרזה בבני אדם.
במחקר זה קיבלו 32 נבדקים יציבים, מבוקרים דיאטית הסובלים מסוכרת מסוג 2 תוסף CLA (כ-3.0 גרם ליום, תערובת 50:50 של cis-9,trans-11 CLA ושל trans-10,cis-12 CLA) או פלצבו במהלך 8 שבועות. לפני ואחרי ההתערבות, עברו הנבדקים בדיקת סבילות לגלוקוז במתן אורלי של 75 גרם לאורך 3 שעות, ומדידות של ריכוזי הליפידים ושל מרקרי דלקת בפלסמה.
מתן תוסף CLA העלה את ריכוזי הגלוקוז בצום בשיעור של 6.3% (ערך P < .05), והפחית את הרגישות לאינסולין, את הרגישות לאינסולין במתן אורלי של גלוקוז, ואת ערך אינדקס הרגישות לאינסולין (P < .05).
בשל העליה בריכוזי כולסטרול ה-HDL2 בקבוצת ה-CLA (ערך P < .05), עלה ריכוז ה-HDL-cholesterol בכ-8% (ערך P < .05), וירד ערך היחס של LDL/HDL (ערך P < .01). מתן CLA הפחית גם את ריכוזי הפיברינוגן (ערך P < .01), אך לא היתה לו כל השפעה על מרקרי CVD דלקתיים (C-reactive protein ו-interleukin 6).
החוקרים כותבים כי למתן תוסף CLA נמצאו השפעות שליליות על מטבוליזם הגלוקוז והאינסולין. הם מציינים כי למרות השפעותיו החיוביות על מטבוליזם ה-HDL והפיברינוגן לא צריך תוסף מזון טיפולי להקשר להשפעות שליליות פוטנציאליות על מרקרים קליניים אחרים של סוכרת מסוג 2. הם מסכמים כי ברור שהשפעת תוסף ה-CLA היא ספציפית לאיזומר ותלויה בסיכון לסוכרת של המודל המחקרי.
Am J Clin Nutr. 2004;80:887-895
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!