תזונה עשויה להשפיע על הישנותה של דלקת כיבית של המעי הגס (Gut)

תוצאות מחקר פרוספקטיבי מעידות כי גורמים תזונתיים שניתן לשנותם, כמו צריכת כמות גדולה של בשר או של משקאות אלכוהוליים, עלולים להגביר את הסבירות להשנות בחולים הסובלים מדלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis או UC).

החוקרים כותבים כי הגורמים להישנות של UC אינם ידועים, אך נראה שגורמים תזונתיים מעורבים בפתוגנזה של UC.

בכדי לקבוע את השפעת הדיאטה הקבועה על הסבירות להישנות גויסו 191 חולים המצויים בהפוגה של המחלה ובוצע אחריהם מעקב במהלך שנה אחת. הישנות הוגדרה באמצעות שימוש באינדקס פעילות תקף של המחלה; הצריכה התזונתית נקבעה באמצעות שאלונים; וערכי ה-OR להישנות נקבעו באמצעות רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים, המבוקרת עבור גורמיםש אינם תזונתיים.

96% מתוך 191 החולים השלימו את המחקר, וב-52% הופיעה הישנות של המחלה. בהשוואה לשלישון התחתון בצריכת הבשר, נמצאו הנבדקים שהיו בשלישון העליון בסיכון משולש להישנות (OR 3.2, 95% CI, 1.3-7.8). צריכה של בשר אדום ושל בשר מעובד היו גורמי סיכון גדולים אפילו יותר (OR 5.19, 95% CI, 2.1-12.9). השלישון העליון בצריכת חלבונים (OR 3.00, 95% CI, 1.25-7.19) ושל צריכת אלכוהול (OR 2.71, 95% CI, 1.1-6.67) נמצאו גם כן בסבירות מוגברת להישנות, כמו גם צריכה מוגברת של גופרית (OR 2.76, 95% CI, 1.19-6.4) ושל סולפט (OR 2.06, 95% CI 1.08-6.3) שהגבירו את הסיכון.

בניגוד לאמונה הרווחת, צריכה מוגברת של חלב או מוצרי חלב לא העלתה את הסיכון להישנות, וצריכה מוגברת של סיבים תזונתיים לא נמצאה מגוננתמפני הישנות.

מגבלות המחקר כוללות ביקורת אפשרית על כלי ששימש להערכת הדיאטה; הערכת הדיאטה בנקודת זמן אחת בלבד לכל נבדק; כשלון בביצוע סיגמואידוסקופיה או בדיקות דגימות צואה בקרב הנבדקים; ומידע לא שלם שנאסף בנוגע לתכולת הגופרית והסולפט בדיאטה.

החוקרים כותבים כי גורמים תזונתיים הניתנים לשינוי, כמו צריכה מוגברת של בשר ושל משקאות אלכוהוליים, נמצאו קשורים בסבירות מוגברת להישנות בחולי UC. הם מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע האם רכיבי הגופרית המצויים במזונות אלה הם המתווכים את הסבירות המוגברת להישנות והאם הפחתת צריכתם תפחית את שכיחות ההישנות.

במאמר מערכת מצורף מצוין כי יתכן שתפקידם של הגורמים התזונתיים בהישנות של UC מתווכת באמצעות ייצור hydrogen sulfide.

מוסבר כי הממצאים מציעים פרספקטיבה חדשה להתערבות אפשרית באמצעות שינוי הרגלי החיים של החולים. בנוסף יובילו מחקרים מסוג זה להגדרת המלצות תזונתיות ספציפיות ולבדיקה נוספת של תפקיד הגופרית או הסולפט שאולי תוביל גם לפיתוח טיפולים חדשניים.

Gut. 2004;53:1399-1401, 1479-1484

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן