פירות וירקות – טובים לבריאות

התועלת באכילת פירות וירקות לבריאותינו אינה מוטלת בספק. לכן אין מגבלה בכמות הנאכלת, אדרבא ככל שנצרוך יותר יטב לנו. זה נכון גם לכל מיני הפרעות מטבוליות, למרות שבסוכרת למשל, יש שיגבילו במידת מה צריכת פירות.

הפעם אני מבקש להביא מחקרים שונים לייצוג של פירות וירקות שהראו יכולת להוות כגורם מונע ואף גם מגן בפני מחלות מטבוליות שונות.

פירות וירקות וסרטן הערמונית

ידיעה לעיתונות שיצאה מאוניברסיטת Pittsurgh אומרת, פירות וירקות טובים לבריאות הכללית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה זו במרכז לסרטן מריאה שירקות מסוימים דוגמת הברוקולי נמצא כבעל יכולת הגנה בפני סרטן הערמונית (פרוסטטה). החומרים הפעילים (האחראים) לפעילות זו הם פיטוכימיקלים הנמצאים בברוקולי בעיקר החומר המכונה .Isothiocyanates בהקשר לזה, לא מכבר (שנת 2002) נערך מחקר אפידומיולוגי רחב היקף על מנת לעמוד על טיב המחקרים הסותרים בדבר הקשר בין תזונה וסרטן הערמונית.

מתוך אחד עשר מחקרים אשר נסקרו נמצא, ששבעה מהם מראים בבירור שצריכה גבוהה של ירקות מכל מיני סוגים, ביניהם כרוב, ברוקולי המכילים חומרים ממשפחת glucosinolates הורידו באופן משמעותי (P < 0.05) את הסיכון לסרטן הערמונית.

מחקר שבוצע לאחרונה (Int. J. oncol. 2004; 24:187), נערך על מנת לבחון את המנגנון באמצעותו מושפע סרטן הערמונית.

הירקות שהוזכרו לעיל (ברוקולי, כרוב) מכילים כפי שהזכרנו glucosinolates כאשר בפירוקם בצמח ע”י האנזים myrosinate, נוצרת התרכובת Suldoraphane. כאשר קו תאים אופייני לסרטן הערמונית, נחשף לתרכובת הנ”ל ביטוי של חלבונים שונים כמו ,bcl-2 חלבוני Rb וכן חלבונים המעורבים בתהליך cell cycle הם איבר מטרה ל- Suldoraphane. חומר זה שהוא גורם תזונתי, מסוגל היה לעכב את השלב התחילי (initiation) וכן Initiation-Post של תהליך הסרטני של סרטן הערמונית.

פירות וירקות וסרטן הריאה

מחקר אחר אשר פורסם בסוף שנת 2003 (Int. J. Cancer 2003; 107:1001), כותרתו הייתה לבחון את הקשר בין פירות ירקות וסרטן הריאה.(lung cancer)

במחקר זה ערכו evaluation לקשר בין צריכה של פרי ספציפי וכלל הפירות והירקות והסיכון להתפתחות סרטן הריאה. ההערכה נעשתה בטכניקה Pooling project שתכליתו למעשה לאתר שמונה מחקרים פרוספקטיביים ולאסוף את הנתונים ממרכזים שונים ולערוך להם ניתוח לאפיון הקשר שהוזכר. לא נלאה אתכם בדרך ביצוע המחקר והאנליזה שלוותה בניתוח סטטיסטי מסובך (הרוצה יעיין ב- Ref. שניתן לעיל). בשמונה מחקרים שנערכה עליהם האנליזה נתגלו 3,206 מקרים של סרטן הריאות (1,398 נשים, 1,808 גברים) מתוך 280,419 נשים ו- 149,862 גברים. מתוך 3,206 מחקרי הסרטן, 280 מקרים שאף פעם לא עישנו, 1,004 שעישנו בעבר, 1,902 שעישנו בעת ביצוע האנליזה. צריכת הפירות הגבוהה ביותר בין אלו שלא עישנו והנמוכה אצל אלו שעישנו בעת המחקר. צריכת הירקות הייתה עודפת דווקא באלו שעישנו בעת עריכת האנליזה (המחקר).

האנליזה של המחקרים האלו הראתה:

(1) סיכון נמוך של 29% – 56% לסרטן הריאה נמצא בגברים ונשים אשר צרכו רמה גבוהה של פירות, ירקות גם אשר היתה התאמה לגיל.

(2) כאשר התוצאות הותאמו למצב העישון הירידה בהתפתחות סרטן הריאה עם הצריכה הגבוהה של פירות וירקות הגיעה רק לכדי 24%.

(3) מעניין לציין, שהיה קשר הפוך ומשמעותי בין תפוחים, אגסים, פרי הדר ובין הסרטן.

(4) בכל המקרים העישון “קלקל” את האפקט המטיב של פירות וירקות.

(5) באשר לירקות; מחקרים של Case-control הראו בדרך כלל ירידה בסיכון לסרטן הריאה בשיעור של 40% 60%, אבל רק כאשר הצריכה הייתה של גזר וירקות עם עלווה ירוקה. יחד עם זאת במחקר הזה בו נערכה האנליזה של מחקרים cohort studies הקשר בין סרטן הריאה וצריכת ירקות היה חלש.

(6) שוב, מאחר ועישון הוא מוקד חזק להתפתחות סרטן הריאה ומעשנים צורכים פחות ירקות ופירות בהשוואה לאוכלוסיה לא מעשנת כלל ההבדלים באפקטים של פירות וירקות יכולים להתמסך. מה שמרמז, שאולי המאמץ קודם צריך להתמקד סביב ההסברה להפסיק את העישון. מכל מקום, המסקנה המתבקשת ממחקר זה: עליה בצריכה של פירות וירקות אכן קשורה בהפחתת סרטן הריאה כאשר הדגש על פירות.

פירות וירקות וסרטן המעי הגס

נעבור למחקר אחר שפורסם לא מכבר (Int. J. Cancer 108:287; 2004) המחקר הזה התמקד בקשר בין מרכיבי מזון והסיכון להתפתחות אדנומות במערכת העיכול התחתונה .(Colorectal)

מן הראוי לציין, שהחשיבות בצריכה של פירות וירקות נובעת מסיבים תזונתיים ומרכיבים נוספים המצויים בפירות וירקות. אי לכך, המחקר הזה התייחס גם למרכיב הסיבים התזונתיים, בנוסף להשפעה הכללית של פירות וירקות.

אדנומה של Colorectal נחשבת כפגיעה הפוטנציאלית לפני התפתחות הסרטן וכנראה יש לה מן המשותף עם אתיופתוגנזה של סרטן המעי הגס .(Colorectal)

מחקרים אפידיומולוגיים מראים על קשר חיובי בין שומן ובשר אדום. בעוד שהקשר הוא הפוך בין צריכת פירות וירקות והתפתחות של אדנומות במעי הגס.

המחקר הנ”ל שם לו למטרה לבחון קשר זה. המחקר התמקד בקשר בין שומן, סיבים תזונתיים, פירות וירקות ואפילו הסוגים שונים שלהם. להלן הממצאים:

(1) קשר חיובי בין התפתחות אדנומות וצריכת שומן, מעניין שהם מדגישים שחומצה אולאית (המצויה באחוז גבוה בשמן זית) היא בקשר חיובי גבוה עם התפתחות האדנומה במעי הגס.

מן הראוי לציין שהאנליזה של חומצה אולאית נלקחה מסה”כ השומן שנצרך ולא משמן זית. לכן לא

צריכה להיות אינטרפטציה על שמן זית במקרה הנ”ל. החוקרים מציינים שהמקור לחומצה האולאית היא מהבשר.

נכון שחומצה אולאית מרכיבה את שמן הזית אך בהגיעה למהלך הבישול של המזון יש והיא עוברת למצבשל טרנס שהופך אותה למזון “לא בריא”.

(2) בניתוח יותר מעמיק החוקרים מצביעים על כך שכוונתם למזון לא בריא (unhealthy) שנמצא בקשרחיובי עם התפתחות אדנומות הייתה למשל על מרגרינה, מיונז, בשר, מוצרי חלב ומזונות מבושלים עם דברים מתוקים.

(3) עליה בכמות הסיבים התזונתיים הראתה קשר לירידה בהתפתחות אדנומות אך הקשר הוא מתון.

(4) מסקנה דומה לזו של סיבים תזונתיים הגיעו החוקרים לגבי פירות וירקות ללא הבדלים לסוגי הפירות והירקות.

סיבים תזונתיים וסיכון למחלות לב

הפעם במחקר הזה (Arch. Inter. Med. 164:370; 2004) המיקוד היה על סיבים תזונתיים כתוצר של פירות, ירקות ודגנים אך בהקשר עם מחלות לב.

גם פה המחקר נעשה בטכניקה של Pooled Analysis of cohort studies. המחקר ערך אנליזה של 10 מחקרים Prospective cohort שנערך בארה”ב ובאירופה.

המחקר נערך במשך 6 10 שנים. מתוך 91,058 גברים ו- 245,186 נשים נתגלו 5,249 מקרים של מחלות לב ו- 2001 מתו ממחלות לב.

לאחר התאמה, לדמוגרפיה, BMI וגורמים של אורח חיים הגיעו החוקרים למסקנות הבאות:

(1) צריכה של סיבים תזונתיים היא בקשר הפוך להתפתחות הסיכונים של CHD הן בנשים והן בגברים.

(2) הקשר היה חזק יותר למניעת מוות כתוצאה ממחלת לב 27% (ירידה בסיכון לכל עליה בצריכה של 10 גר’ של סיבים תזונתיים ליום).

(3) כאשר מסתכלים על כל הסיכון למחלות כולל מוות והתפתחות למחלות הקשר בין צריכת סיבים היא רק ברמה של 14%.

(4) מעניין שהקשר הזה נובע כתוצאה מצריכה של דגנים (Cereal) ופירות אך לא מירקות.

זוכרים: זה לא היה המקרה עם סרטן, לפיכך אנחנו מבינים שצריכה מוגברת של פירות וירקות באופן כללי טוב לבריאות אבל כאשר רוצים ליחס לסוגי מחלות מטבוליות ספציפיות, הרי המרכיב של סיבים תזונתיים ואף המרכיב של סוג הירק או הפרי ישפיעו באופן שונה על הסיכונים לסרטן או למחלות לב.

(5) המסקנה של איגודים השונים הנוגעים למחלות לב היא להמליץ על צריכת סיבים תזונתיים בכמות המינימלית של 25 גר’ ליום, מכל מיני מקורות. כאשר במקרה זה המלצה חמה נתנה לצריכה של דגנים, תבואות ופירות.

פירות וירקות בתקופת menopausal

תקופת menopausal מאופיינת באיבוד עצם מהיר. מעט מאוד ידוע על התפקיד של התזונה במצב הזה. דווח שפירות וירקות המכילים מרכיבי מזון שיש להם קשר לבניית ופירוק עצם, אכן יכול להיות פקטור בתקופה זו של החיים לפחות בנשים שעדיין המחזור שלהן פעיל. למשל פירות וירקות עשירים בויטמין C.

מלח האשלגן ידוע כמשפר מאזן הסידן ומקטין את TURNOVER של העצם. לכן למשל:

חסה העשירה באשלגן תהיה טובה למקרה הזה.

פירות וירקות עשירים בויטמין K יכולים להגן בפני שבר עצם.

לסיכום: נשים בתקופת המחזור יהנו מאד מצריכה של פירות וירקות, זאת לאור זה שנמצאו כמגינים כתוצאה מהשפעתם על מאזן חומצה-בסיס או תודות לאספקת מרכיבים החשובים לבריאות העצם.

מסקנה: פירות, ירקות ודגנים טובים לבריאות הכללית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן