נתונים המורים על גודל ועצמת הבעיה של השמנה

סקירתו של פרופ’ זכריה מדר, עורך מדור תזונה

בהמשך לכתבה האחרונה שהוגשה במדור תזונה ע”י מר צחי כנען, אני מביא בפניכם נתונים המורים על גודל ועצמת הבעיה של השמנה (Archives of Internal Medicine, Oct. 2003). אמנם הנתונים שיובאו לפניכם הם מארה”ב, אך לצערי הרב הם נכונים גם למדינת ישראל.

מ- 1986 ועד 2000 נעשה מעקב על חומרת (prevalence) מסת משקל גוף (BMI) בארה”ב. הטבלה המובאת כאן מדברת בעד עצמה.

הסבר לטבלה; לדוגמא: BMI של 30 ומעלה עליה בפקטור של 2 כלומר בשנת 1986 השכיחות היתה על כל עשרה בני אדם אחד מהם בעל BMI 30 כאשר בשנת 2000 מתוך 5 אנשים אחד מהם בעל BMI של 30.

מצורפת בזה תמונה הממחישה מספרים אלו בצורה דרמטית.

Prevalence growth by severity of obesity. Calculations are based on the Behavioral Risk Factor Surveillance Survey. BMI indicates body mass index (calculated as weight in kilograms divided by the square of height in meters).

מנתונים אלו אנו למדים שהשכיחוות של השמנה חמורה ( Severe obesity) עולה הרבה יותר מהר מאשר השמנה שהיא “בתחילת דרכה”. לא מדובר אם כן במספרים חסרי משמעות של אנשים הלוקים במחלה זו וכל זה במשך 4 שנים, אין עוד בידינו נתונים של 2003 אך אני צופה לתחזית קשה. פיתוח תרופות למחלה זו רחוק מלהשביע רצון. נותר בידינו להמשיך ולהשפיע על שנוי אורח חיים בעיקר התזונתי על מנת להתמודד עם בעיה קשה זו.

באותה נשימה ובהקשר ישיר, ארגון WHO ו- FAO הודיעו על יוזמה לקידום צריכה מוגברת של פירות וירקות.

בהודעה שלהם הם מכריזים: צריכה נמוכה של פירות וירקות הם המפתח לפקטור סיכון לתנאים של התפתחות של מחלות כמו מחלות לב, (סינדרום x) והשמנה.

אי לכך, יש צורך בשיפור ההסברה על מנת לקדם את היוזמה של ארגונים אלו.

דו”ח של World Health Report אומר: צריכה נמוכה של פירות וירקות היא הסיבה למוות של 2.7 מליון בני אדם מדי שנה ובשיא של עשרת גורמי הסיכון התורמים למוות.


קיימת הוכחה ההולכת ומתחזקת שצריכה מספקת של פירות וירקות מסייעת למניעה של הרבה מחלות ומעודדת בריאות טובה, אבל חלקים גדולים באוכלוסיה בעולם צורכת מעט מאד פירות וירקות, כך לפחות טוען ראש ומנהל WHO וכן ראש הפורום למניעת מחלות של .WHO

WHO הגדיר את המחלות דלעיל במינוח של (Noncomunicable disease (NCD בהקשר לכך יצא מנהל ה- FAO בקריאה לכל ארגוני החקלאות לעודד את החקלאים ליצר תוצרי חקלאות עם תכולה פחותה של חומרי הדברה אשר יעודדו את האנשים לצרוך יותר ירקות ופירות שבצדן גם הכנסה לגוף של כמות פחותה של חומרים אלו. NCD אחראיות ל- 60% מהתמותה הגלובלית ו- 45% לגבול להתפתחות מחלות אלו.

לכן; תזונה לא בריאה המלווה בחוסר בפעילות גופנית ועישון בכל צורה שהיא הן בין פקטורי הסיכון שחייבים במניעה ולהורדת הסיכון. ל- NCD אין ספק שצריכה יומית מספקת של פירות וירקות יסייעו במניעת NCDs העיקריות כמו מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת מסוג 2, השמנה וסוגי סרטן מסוימים.

מאמץ משותף לרעיון הזה נכנס להילוך גבוה ורתימת גופים שונים לכך אפילו את אנשי הבורסה, זאת על מנת להגביר את המודעות לכך.

לא מזמן פורסם דו”ח משותף של מומחי FAO/WHO המייעצים בנושאי דיאטה, תזונה ומניעה של מחלות כרוניות בו הם ממליצים על צריכה מנימלית של 400 גר’ פרות וירקות מדי יום (זה לא כולל מזונות עמילנים כמו תפו”א). הם מוסיפים ואומרים אכילה של פירות מכל הסוגים וכן ירקות תבטיח גם צריכה התואמת את הדרישה ל- ,micronutrients וסיבים תזונתיים. הם מאפשרים גם צריכה של חומרים שאינם בעלי ערך תזונתי אשר נמצאו כבעלי תועלת לבריאות תקינה (כמו פיטוכימיקלים).

ברור גם שצריכה רבה של פירות וירקות תבוא גם על חשבון מזונות אחרים אשר אנו שואפים להוריד את כמותם כמו שומנים, סוכרים, מלח ועוד. למרבה הצער הנתונים של FAO מורים שצריכת פירות וירקות הם מתחת למטרה המינימלית של הצריכה בהרבה מדינות כולל ישראל.

סקר נוסף שנעשה מורה שצריכה נמוכה של פירות וירקות גורמת ל- 31% ל- heart disease ischaemic ו- 11% לשבץ .(stroke) זה נכון בכל העולם.

לסכום:

המאמץ להגברת הצריכה של פירות וירקות מתרכז בנקודות הבאות:

(1) להעלות את הרגישות הכללית לתפקוד פירות וירקות במניעת .NCD

(2) להעלות את צריכת הפירות וירקות תוך הסתייעות בפעולות של ארגוני בריאות הציבור והחקלאות.

(3) לעודד ולתמוך בישום של תכניות להגברת המודעות של צריכת פירות וירקות בכל הסקטורים.

(4) לתמוך במחקר הרלוונטי להשפעת צריכת פירות וירקות לבריאות האדם.

הערות העורך:

דווח כזה ב- 2003 יחשב לכאורה כבנלי וחסר חידוש מיוחד. הרי הידיעה (לא המודעות) על התועלת הבריאותית בצריכת פירות וירקות ידועה מזה זמן רב ומה החידוש בכתבה זו.

ובכן, ההתגיסות והנתונים הלא מעודדים של התפתחות המחלות כמו ההשמנה שזו מחלה אפידמית מחד גיסא וכן הקשר בין צריכת פירות וירקות והתפתחות מחלות אלו מאידך גיסא מחזקים את הידיעה אבל הגיע הזמן לעבור למודעות ולגישה ישומית של דוח זה ומכאן חשיבותו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן