טיפול קרינתי עשוי לשפר הישרדות ללא-התקדמות בחולים עם הישנות מנינגיומה בסיכון גבוה

מקור: Neuro-Oncology

מדד סיכון מולקולארי בשילוב עם היקף הסרה ניתוחית מנבאים את תוצאות הטיפול בחולים עם מנינגיומה בדרגה 1, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuro-Oncology. טיפול קרינתי לאחר התערבות הניתוחית לווה בשיפור בשיעורי בקרת גידול בחולים עם הישנות מנינגיומה בדרגת סיכון גבוהה לאחר כריתה תת-שלמה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מנינגיומות בדרגה 1 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי לרוב מלוות בשיעורי הישנות נמוכים לאחר כריתה מלאה, אך השיעורים גבוהים יותר לאחר הסרה תת-שלמה. כעת הם השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 210 חולים עם מנינגיומה בדרגה 1 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי (גיל חציוני באבחנה של 57 שנים) עם נתונים זמינים אודות מתילציה של דנ”א. החולים עברו כריתה שלמה (84.3%) או תת-שלמה (15.7%) ללא טיפול קרינתי משלים מיידי.

מדד מולקולארי משולב מוסדי חושב לכל מטופל על-בסיס מתילציה של דנ”א, אובדן כרומוזומלי של 1p, 6q ו/או qr1, ודרגת הגידול לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי. החולים סווגו כבעלי סיכון נמוך (177 חולים), בינוני (29 חולים), או גבוה (4 חולים).

התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות מקומית, אשר נמדדה ממועד הניתוח עד להתקדמות הגידול בחולים שעברו ניתוח בלבד וממועד השלמת טיפול קרינתי עד להתקדמות הגידול בחולים עם הישנות שקיבלו טיפול קרינתי. חציון משך המעקב עמד על 42 חודשים.

לאחר שלוש שנים, שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית עמדו על 93% לאחר הסרה שלמה ועל 69.3% לאחר הסרה תת-שלמה של הגידול; הסרה שלמה של הגידול לוותה בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית שהיו גבוהים יותר משמעותית (יחס סיכון של 0.195, p<0.001).

בקרב חולים בדרגת סיכון נמוכה, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלוש שנים עמדו על 94.3% לאחר כריתה שלמה ועל 77.4% לאחר כריתה תת-שלמה של הגידול. שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלוש שנים עמדו על 85.9% לאחר הסרה שלמה ועל 40.0% לאחר הסרה תת-שלמה בחולים בדרגת סיכון בינונית או גבוהה.

במהלך המחקר תועדו 34 השנויות (16.2%); 29 חולים עברו כריתה חוזרת (כריתה מלאה ב-8 מקרים, כריתה תת-שלמה ב-21 מקרים). בקרב חולים לאחר כריתה חוזרת תת-שלמה, 18 קיבלו טיפול קרינתי לאחר-ניתוח לאחר חציון של חודשיים. שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית השתפרו ל-88.9% לאחר קרינה לאחר-ניתוח בעשרה חולים בדרגת סיכון בינונית וגבוהה רמז לתועלת של טיפול משלים מוגבר. כל אירועי הרעילות היו בדרגה 2 ומטה, כאשר תופעות הלוואי הנפוצות כללו עייפות ונשירת שיער מקומית.

לאישור הממצאים, החוקרים השלימו ניתוח של הנתונים לאחר סיווג מחדש של הגידולים על-פי סיווג University of California San Francisco, אשר הדגים תוצאות דומות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים לשקול טיפול קרינתי לאחר-ניתוח כריתה תת-שלמה של מנינגיומה חוזרת ומעלים את אפשרות הטיפול במקרים של אבחנה חדשה בחולים עם מנינגיומה בדרגת סיכון מולקולארי גבוהה.

Neuro-Oncology, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן