נטילה מוקדמת של חומצה פולית ו-B6 מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולים עם מחלת פרקינסון

מקור: Movement Disorders

צריכה רבה יותר של חומצה פולית וויטמין B6 שנים לפני אבחנת מחלת פרקינסון מלווה בסיכון מופחת לתמותה, בעוד שצריכה לאחר האבחנה לא הדגימה יתרון הישרדותי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Movement Disorders. ההשפעה המגנה הייתה הבולטת ביותר עם צריכה 12-16 שנים לפני האבחנה, בפרט כאשר המקור היה תוספים.

החוקרים בחנו את הנתונים משני מחקרים פרוספקטיביים גדולים בארצות הברית: מחקר Nurses’ Health Study ומחקר Health Professionals Follow-up Study. הם כללו למעלה מ-1,500 חולים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון (54% גברים) שהשלימו נתונים תזונתיים וביקורות תואמות ללא מחלת פרקינסון.

הצריכה המצטברת הממוצעת של חומצה פולית, וויטמין B6 וויטמין B12 מתזונה ותוספים, סווגו לרבעונים ונבחנה באמצעות שאלוני תזונה, עם איסוף נתונים בשנים 1984 ו-1986 וכל ארבע שנים לאחר מכן.

הגיל הממוצע בעת אבחנת מחלת פרקינסון עמד על 72.8 שנים בנשים ועל 73.8 שנים בגברים. במהלך 15 שנות מעקב תועדו 1,005 מקרי תמותה, 530 מהם היו משנית למחלת פרקינסון.

התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה. עוד נבחנו שיעורי התמותה ספציפית עקב מחלת פרקינסון בין אלו ברבעון העליון והתחתון לפני ואחרי אבחנת המחלה.

מהנתונים עולה כי צריכה מצטברת ממוצעת גדולה יותר של חומצה פולית וויטמין B6 לפני האבחנה לוותה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.78, p=0.04 ויחס סיכון מתוקן של 0.76, p=0.03, בהתאמה); קשר זה היה הבולט ביותר עם צריכות עד 12-16 שנים לפני האבחנה.

הצריכה הממוצעת המצטברת של וויטמין B12 לוותה בירידה לא-משמעותית בסיכון לתמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.86), אך תועד קשר בולט יותר עם צריכה של וויטמין B12 מתוספים (יחס סיכון של 0.75).

לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת חומצה פולית, וויטמין B6, או וויטמין B12 לאחר אבחנת מחלת פרקינסון ובין תמותה מכל-סיבה או תמותה ספציפית עקב מחלת פרקינסון.

בקבוצת הביקורת המותאמת, צריכה רבה יותר של חומצה פולית לוותה בסיכון מופחת לתמותה (יחס סיכון של 0.78), אך לא תועד קשר דומה עם צריכת וויטמיני B ו-B12.

ממצאי המחקר מציעים כי חומצה פולית וויטמין B12 עשויים לשמש כהתערבות מונעת זולה ופשוטה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את ההשפעה של נטילת התוספים לאחר האבחנה של מחלת פרקינסון.

Movement Disorders, Jan 12, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן