פרכוסים ואפילפסיה בחולים עם מלפורמציות קברנוזיות מוחיות (CCM) שלא טופלו: מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס־אוכלוסייה

מקור: Neurology
מלפורמציות קברנוזיות מוחיות (CCM) הן צברים של כלי דם לא תקינים במוח שעלולים לגרום לפרכוסים או לדימומים

קבלת החלטות טיפוליות עבור חולים הסובלים מפרכוסים כתוצאה מ־CCM היא מאתגרת עקב מיעוט מחקרים ארוכי טווח.

מטרת המחקר הייתה להעריך את השיעורים ואת גורמי הסיכון לפרכוסים הקשורים ל־CCM במהלך מעקב ארוך טווח בחולים שלא עברו התערבות ניתוחית (כמו כריתה) לטיפול בנגע.

שיטות המחקר המחקר התבסס על אוכלוסייה בסקוטלנד וכלל 300 מבוגרים (בני 16 לפחות) שאובחנו לראשונה עם CCM בין השנים 1999–2003 או 2006–2010. החוקרים עקבו אחר המטופלים הללו לאורך זמן (חציון מעקב של 15 שנים) כדי לבדוק הופעת פרכוסים, הישנות פרכוסים והשגת חופש מפרכוסים תחת טיפול תרופתי בלבד.

ממצאים עיקריים

  • שכיחות פרכוסים: במהלך תקופת המעקב, 33% מהמטופלים חוו פרכוס אפילפטי אחד או יותר
  • גורמי סיכון: הסיכון לפרכוסים היה גבוה יותר בקרב מטופלים צעירים ובקרב אלו שהסימפטום הראשון שלהם בעת האבחנה היה פרכוס
  • סיכון לפרכוס ראשון: בקרב מטופלים שלא סבלו מפרכוסים בעת האבחנה הראשונית, הסיכון לפתח פרכוס ראשון תוך 10 שנים היה נמוך ועמד על 6% בלבד
  • סיכון להישנות: עבור מטופלים שחוו פרכוס ראשון לא מוסבר (ללא דימום חריף), הסיכון להישנות פרכוס נוסף תוך 10 שנים היה גבוה מאוד (80%). טיפול תרופתי הוריד סיכון זה באופן משמעותי
  • תגובה לטיפול: בקרב חולים שאובחנו עם אפילפסיה הקשורה ל־CCM, רובם המכריע (82%) השיגו חופש מפרכוסים למשך שנתיים לפחות, ורובם עשו זאת באמצעות שימוש בתרופה אנטי־אפילפטית אחת בלבד (מונותרפיה)

מסקנות החוקרים הסיכון לפרכוס ראשון בקרב חולי CCM אסימפטומטיים הוא נמוך. עם זאת, לאחר התרחשות של פרכוס ראשון, הסיכון להישנות הוא גבוה מאוד, מה שמצדיק אבחנה של אפילפסיה ותחילת טיפול תרופתי כבר בשלב זה. הפרוגנוזה (הצפי) עבור חולים אלו היא טובה, שכן רובם משיגים שליטה מלאה בפרכוסים באמצעות טיפול תרופתי ואינם נזקקים להתערבות ניתוחית פולשנית.

למאמר

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן