עיכוב ארוך יותר בטיפול במקרים של דימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי

מקור: Stroke

עיכוב בטיפול היה ארוך יותר משמעותית במבוגרים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke. בנוסף, התחלת טיפול לאיזון יתר לחץ דם בתוך 60 דקות העלה ביותר מפי שבעה את הסיכויים לשחרור מבית החולים בחולים עם דימום תוך-מוחי.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, שכלל 11 מרכזים לטיפול באירוע מוחי בארצות הברית בין 2017 עד 2022. הם בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-7,000 מבוגרים עם דימום תוך-מוחי (גיל ממוצע של 67 שנים, 43% נשים) או אירוע מוחי איסכמי חד (גיל ממוצע של 69 שנים, 49% נשים).

התוצאים העיקריים כללו את משך הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול ראשון, אשר הוגדר כהתחלת טיפול להורדת לחץ דם או לסתירת השפעת טיפול נוגד-קרישה בחולים רלבנטיים עם דימום תוך-מוחי לעומת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי או זמן דיקור עורקי בחולים מתאימים עם אירוע מוחי איסכמי חד, ושיעור החולים שענו על היעד הארצי של מרווח הזמן עד לטיפול.

הניתוח כלל תקנון לגיל, מין, גזע, מוצא אתני ומשתנים קליניים.

חציון מרווח הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול תרופתי ראשון היה ארוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (52 דקות לעומת 42 דקות, בהתאמה, p<0.001), כמו גם משך הזמן עד לטיפול לסתירת נוגד-קרישה בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת דיקור עורקי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (131 דקות לעומת 93 דקות, p<0.001).

הסיכוי לקבלת טיפול במועד היה נמוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (יחס סיכויים מתוקן של 0.74, p<0.01).

שיעור החולים שענו על יעדי מרווח זמן עד לטיפול היה גם נמוך יותר משמעותית באלו עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (p<0.001). בחולים עם דימום תוך-מוחי ולחץ דם סיסטולי מעל 150 מ”מ כספית באשפוז שקיבלו טיפול להפחתת לחץ דם בתוך 60 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לשחרור לביתם או למוסד שיקום אקוטי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול לאחר למעלה משעה (יחס סיכויים מתוקן של 7.5, p<0.01).

בחולים עם דימום תוך-מוחי שקיבלו תכשיר לסתירת השפעת נוגדי-קרישה בתוך 90 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכון מופחת לתמותה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מאוחר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.5, p=0.046).

החוקרים כותבים כי הסבר אפשרי לעיכוב בטיפול בדימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי חד נוגע לכך שהצוותים הרפואיים מנוסים ומאומנים בעמידה ביעדים ספציפיים לטיפול באירוע מוחי איסכמי אך לא בדימום תוך-מוחי. ההצלחה של טיפול תרומבוליזה מוקדם ניתנת לשחזור בקלות בחולים עם דימום תוך-מוחי מאחר ותכשירים להפחתת לחץ דם זמינים עוד יותר מטיפולי תרומבוליזה בחדרי מיון.

Stroke, Sep 3, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן