יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Neurology להערכת בטיחות ויעילות תרופות נוגדות-פרכוס לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עולה כי Levetiracetam ו-Lamotrigine עשויות להיות בטוחות ומלוות בשיעור תופעות לוואי נמוך יותר לעומת תרופות אחרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות היעילות ביותר לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עדיין אינו ידוע. מטרת המחקר הייתה לקבוע את תוצאות הטיפול בתרופות נוגדות-פרכוס בחולים עם אבחנה של פרכוסים לאחר אירוע מוחי.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מאגרי מידע אלקטרוניים וזיהו 15 מחקרים (3 מחקרים אקראיים, 12 מחקרים שאינם אקראיים) שכללו מטופלים עם אבחנה של פרכוסים לאחר אירוע מוחי שקיבלו טיפול ב-13 תרופות נוגדות-פרכוס שונות. המחקרים כללו סה”כ 18,676 מטופלים (גיל ממוצע של 69 שנים, 60% מתוכם גברים), כאשר 121 מהחולים אובחנו עם פרכוסים מוקדמים ו-18,547 עם פרכוסים מאוחרים.

מהנתונים עולה כי שיעורי הישנות פרכוסים עמדו על 24.8%.

בהשוואה ל-Levetiracetam, טיפול ב-Phenytoin לווה בשיעורי הישנות פרכוסים גבוהים יותר (יחס סיכויים של 7.3, רווח בר-סמך 95% של 3.7-14.5) ושיעור גבוה יותר של אירועים חריגים (יחס סיכויים של 5.2, רווח בר-סמך 95% של 1.20-2.29). עדויות בדרגת ודאות נמוכה הציעו כי Carbamazepine (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.5-2.2) ו-Phenytoin (יחס סיכויים של 1.9, רווח בר-סמך 95% של 1.4-2.8) לוו בשיעורים גבוהים יותר של הפסקת הטיפול.

עדויות בדרגה בינונית-עד-גבוהה הציעו כי Valproic Acid (יחס סיכויים של 4.7, רווח בר-סמך 95% של 3.6-6.3) ו-Phenytoin (יחס סיכויים של 8.3, רווח בר-סמך 95% של 5.7-11.9). לוו בשיעורי תמותה גבוהים יותר.

טיפול ב-Levetiracetam, Eslicarbazepine ו-Lacosamide לווה בשיעור נמוך יותר של הישנות פרוסים, אך הממצאים מבוססים על דרגת ודאות נמוכה מאוד. טיפול ב-Lamotrigine ו-Levetiracetam לווה בשיעור נמוך יותר של תופעות לוואי ושיעורי תמותה נמוכים יותר, עם עדויות בדרגת ודאות בינונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Lamotrigine ו-Levetiracetam עשויות להיות אפשרויות טיפול בטוחות ונסבלות היטב לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי, אך שיעור הישנות הפרכוסים נותר גבוה במטופלים אלו. הם ממליצים לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים לנוכח הסיכון להטיה ומגבלות המחקרים שנכללו בסקירה וקוראים להשלים מחקרים נוספים לבחון את הנושא.

Neurology, Jan 14, 2025

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן