הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן שפותחו על ידי צוות רב תחומי של רופאים הוצג במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) 2024. ההנחיות יספקו משאב מבוסס ראיות להערכה, אבחון וטיפול בנוירופתיות היקפיות שונות הקשורות להפרעה. אחד מהמחברים הבכירים של ההנחיות ציין במפגש כי עד כה התחום היה “אקראי וכאוטי”.
מחלת סיוגרן היא ההפרעה האוטואימונית השגרונית השנייה בשכיחותה אחרי דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בכ-4 מיליון אמריקאים. נשים מהוות את רוב אוכלוסיית החולים ביחס של 9:1. המצב משפיע בדרך כלל על הממברנות הריריות והבלוטות המפרישות לחות של העיניים והפה, וכתוצאה מכך נפוצה הפרעה בדמעת וברוק. עם זאת, ביטויים של מערכת העצבים ההיקפית (PNS) קודמים לעתים קרובות לתסמינים אלה ויכולים להתרחש בעד 60% ממקרי מחלת סיוגרן.
“באופן מסורתי, מחלת סיוגרן נתפסה כמחלת עיניים יבשות ויובש בפה, אבל אנחנו מבינים עכשיו שהיא הרבה יותר רחבה מזה”, אמר מחבר ההנחיות, “זו מחלה קשה, מערכתית ומורכבת שיכולה להשפיע על כל איבר או מערכת בגוף, ומערכת העצבים מושפעת לעתים קרובות”. ביטויי PNS גורמים ליותר מאשר אי נוחות בלבד; הם יכולים להוביל לאתגרי אבחון וניהול, טיפולים יקרים וירידה באיכות החיים.
“אבחנה נכונה של המחלה היא דרך ארוכה לקראת שיפור איכות החיים של חולים אלה. הבעיה היא שרופאים לא תמיד חושבים שהפרעה אוטואימונית גורמת לתסמינים”, אמר והוסיף כי “יש פתגם ישן בנוירולוגיה שאם אתה לא חושב על זה, אתה הולך לפספס את זה; אתה צריך לשאול, וזה מה שאנחנו מנסים לגרום לאנשים לעשות.”
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!