טיפול במעכבי חיסונית מעלה את הסיכון לנזק מוחי בקרב חולים עם סרטן ריאות המופנים לקרינה לגולגולת לטיפול בגרורות מוחיות, בפרט כאשר ניתן טיפול אימונותרפי בתוך שלושה חודשים מהטיפול הקרינתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו באתר Researchsquare וטרם עברו סיקור עמיתים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול קרינתי הינו הטיפול העיקרי לגרורות מוחיות. מחקרים רבים הוכיחו כי שילוב טיפול קרינתי עם טיפול במעכבי בקרה חיסונית משפר את התוצאות. עם זאת, לא ברור אם המשלב מעלה את הסיכון לנזק מוחי על-רקע טיפול קרינתי ובפרט, אין נתונים אודות טיפול לממאירות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות של 210 חולים עם סרטן ריאות לאחר קרינה לגולגולת בשל גרורות מוחיות. הם השוו את התוצאות בין 56 חולים שקיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית בתוך שישה חודשים לפני או לאחר טיפול קרינתי לגולגולת אל מול 154 חולים שקיבלו טיפולים סיסטמיים אחרים, כולל מעכבי טירוזין קינאז וטיפול כימותרפי. בדיקות MRI של המוח שימשו להערכת נגעים בחומר הלבן ונמק משנית לקרינה למוח.

מהנתונים עולה כי 17 חולים (8.1%) פיתחו נמק משנית לטיפול קרינתי ו-142 חולים (67.6%) פיתחו נגעים בחומר הלבן.

שיעורי היארעות נמק משנית לקרינה בזרוע הטיפול במעכבי בקרה חיסונית עמדו על 14.3% לעומת 5.8% בקרב חולים שלא קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית (p=0.09). כאשר הטיפול במעכבי בקרה חיסונית ניתן בתוך שלושה חודשים מטיפול קרינתי לגולגולת, היארעות נמק משנית לטיפול קרינתי עמדה על 18.5% בזרוע הטיפול במעכבי בקרה חיסונית, לעומת 5.4% באלו שלא קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית (p=0.045).

מניתוח רב-משתני עלה כי קוטר מקסימאלי של גרורות מוחיות של מעל 3.3 ס”מ ומינון קרינה מצטבר של מעל 75.7 Gy הינם גורמי סיכון לנמק משנית לקרינה (p=0.018). עוד תועדה מגמה של סיכון מוגבר עם טיפול קרינתי שני.

קרינה כלל-מוחית ומינון גבוה יותר בכל פרקציה או מינון מצטבר גבוה יותר של קרינה לכלל המוח לוו בשיעורי היארעות גבוהים יותר של נגעים בחומר הלבן.

ממצאי המחקר עשויים לסייע לרופאים לשקול טוב יותר את הסיכונים והיתרונות של טיפול משולב בקרינה עם מעכבי בקרה חיסונית.

מתוך אתר Researchsquare.com

לידיעה במדסקייפ