חולים שחלו בקורונה בסיכון לסיבוכים נוירולוגיים שנה לאחר הזיהום הנגיפי (Nat Med)

בקרב חולים ששרדו 30 ימים לאחר זיהום בנגיף קורונה תועד סיכון מוגבר להפרעות נוירולוגיות לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שלא נדבקו בנגיף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Nature Medicine.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Department of Veterans Affairs ליצירת מדגם שכלל 154,068חולים עם זיהום בנגיף קורונה והשוו אותם אל מול כ-5.6 מיליון ביקורות שלא נדבקו בנגיף. המטופלים בשתי הקבוצות היו במעקב לאורך שנה אחת.

מהנתונים עולה כי בקרב אלו שחלו בקורונה תועד סיכון מוגבר למגוון רחב של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות צרברווסקולאריות, קוגניטיביות וזיכרון, מערכת עצבים היקפית, תפקוד אקסטרה-פירמידאלי ותנועה, מערכת שריר-שלד וחישה, בין היתר.

החוקרים כותבים כי בחולים עם COVID-19 עליה של 42% בסיכון להתפתחות סיבוכים נוירולוגיים בשנה שלאחר הזיהום הנגיפי, עליה המתורגמת לנטל של 7% מהחולים שנדבקו בנגיף.

מהנתונים עולה כי הסיכון לסיבוכים נוירולוגיים תואר בקרב אלו שנדבקו בנגיף אך היה גבוה יותר בקרב חולים שאושפזו בשל COVID-19.

ממצאי המחקר מצטרפים לעדויות שעלו ממספר מחקרים קודמים והראו כי זיהום בנגיף הקורונה עשוי להוביל לסיבוכים מאוחרים כמעט בכל איבר בגוף. לאור זאת, ישנה חשיבות רבה בפיתוח תכניות מחקר להבנה טובה יותר, מניעה וטיפול במקרים של השלכות מאוחרות של זיהום בנגיף הקורונה (Long COVID).

החוקרים קוראים למערכות הבריאות לפתח מסלולי טיפול במטרה לסייע במתן מענה לצרכיי הטיפול הרב-מערכתיים של חולים שפיתחו סיבוכים ממושכים של זיהום בקורונה.

 

Nat Med, Oct 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן