מדד סיכון קליני מסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית לאחר אירוע מוחי איסכמי (Stroke Res Treat)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke Research and Treatment מדווחים חוקרים מתאילנד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד סיכון קליני עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית בחולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דמנציה לאחר אירוע מוחי הינה סיבוך חשוב של אירוע מוחי ודורש צעדים למניעה, אבחנה וטיפול. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לפתח מדד סיכון קליני פשוט לחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 177 חולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי. בעת הקבלה לאשפוז הושלמה הערכה סטנדרטים של חולה עם אירוע מוחי ולאחר שישה חודשים מהאירוע המוחי הושלמה הערכה לנוכחות דמנציה. המנבאים המשמעותיים שימשו לפתח מדד סיכון באמצעות מודל סטטיסטי רב-משתני.

מהנתונים שישה חודשים לאחר האירוע המוחי עולה כי 27.1% מהחולים אובחנו כלוקים בדמנציה וסקולארית. מניתוח הנתונים עלה כי חמישה משתנים נכללו במדד הסיכון: גיל, רמת השכלה, היסטוריה של אירוע מוחי, אות מוגבר בחומר לבן ותת-סוג האירוע המוחי.

מדד הסיכון הדגים שטח מתחת לעקומת ה-Receiver Operating Characteristics של 0.76, עם רגישות של 72.9% וסגוליות של 79.1% לחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד הסיכון הקליני הדגים דיוק טוב ועשוי לסייע בזיהוי חולים לאחר אירוע מוחי איסכמי המצויים בסיכון גבוה לפתח דמנציה וסקולארית.

 

Stroke Res Treat. 2022 Sep 26

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן