שכיחות גבוהה של גורמי סיכון מג’וריים לא-מאובחנים בחולים עם אירוע מוחי איסכמי (מתוך כנס ה-EAN)

 בקרוב לשני-שליש מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ניתן לזהות לפחות גורם סיכון מג’ורי אחד אשר לא אובחן קודם לכן, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-EAN (European Academy of Neurology). גורמי הסיכון הנפוצים ביותר כללו דיסליפידמיה, יתר לחץ דם ופרפור פרוזדורים.

 מדגם המחקר כלל 4,354 חולים ממאגר מטופלים שאושפזו למרכז יחיד בתוך 24 שעות מהופעת אירוע מוחי בין השנים 2003-2018. כ-25.8% מהחולים (גיל ממוצע של 59 שנים) לא היו מודעים לנוכחות גורמי סיכון מג’וריים, כאשר ב-74.2% מהמקרים החולים  (גיל ממוצע של 73.8 שנים) היו מודעים לנוכחות גורמי סיכון לאירוע מוחי.

 להשוואת גורמי הסיכון בין שתי הקבוצות, החוקרים התמקדו ביתר לחץ דם, דיסליפידמיה, פרפור פרוזדורים ומחלת לב כלילית חדשה/שקטה בשילוב עם מקטע פליטה קטן מ-35%.

 מבין המשתתפים במחקר, 25.8% מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד לא היו מודעים לנוכחות גורמי סיכון לאירוע מוחי, ב-67.7% תועד לפחות גורם סיכון מג’ורי אחד.

 בקרב חולים שלא היו מודעים לגורמי הסיכון שלהם לאירוע מוחי, ב-61.4% תועדה אבחנה של דיסליפדימיה, ב-23.7% אובחן יתר לחץ דם, ב-10.2% הייתה עדות לפרפור פרוזדורים, 5.2% אובחנו עם סוכרת, מקטע פליטה קטן מ-35% זוהה ב-2% ומחלה כלילית -1% מהחולים.

 ממצאים אלו הפתיעו על החוקרים מאחר ובשוויץ מערכת בריאות טובה מאוד והמטופלים מאוד משכילים.

 בקרב החולים שלא היו מודעים לגורמי הסיכון שלהם לאירועים מוחיים תועדה שכיחות גבוהה יותר של מעשנים וכן שיעור גבוה יותר של חולים צעירים יותר. חולים אלו היו גם בעלי סיכון נמוך יותר לקבל טיפול באספירין עם הופעת האירוע המוחי ועם שכיחות גבוהה יותר של עודף-משקל. בקרב נשים שלא היו מודעות לגורמי הסיכון לאירוע מוחי תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול באמצעי מניעה. עוד תועדה שכיחות גבוהה יותר של אירועים מוחיים על-רקע PFO (Patent Foramen Ovale) בקבוצת החולים שלא היו מודעים לגורמי הסיכון שלהם.

 מניתוח התוצאות התפקודיות בטווח הארוך עלה כי לא היו הבדלים בין הקבוצות במדדי mRS (Modified Rankin Scale) לאחר תקנון לגיל, מין, מחלת כלי דם היקפית, מחלת כליות כרונית, דיכאון, פסיכוזה וממאירות. המשמעות היא ככל הנראה ללא תלות באטיולוגיה, הטיפול בחולים עם אירוע מוחי הוא די טוב.

 ממצאים אלו מדגישים את חשיבות תשומת הלב של רופאים לגורמי סיכון לא-מאובחנים לאירועים מוחיים באוכלוסייה זו.

 מתוך כנס ה-EAN

 לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן