מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר הבטיחות והיעילות הראשון בארה”ב של אבלציה בתדר רדיו (RF) למטרת דנרבציה וואגלית בחולים עם סינקופה נוירוקרדיוגנית, שהוצג במפגש המדעי של איגוד קצב הלב 2022, מציע שלהליך סיכון נמוך לסיבוכים, הוא עשוי לתקן ברדיקרדיה אוטונומית ולרוב למנוע הישנות של סינקופה. סדרת המקרים מתבססת על עשרות שנים של מחקרי רישום בינלאומיים של הליך האבלציה. יש לציין כי אבלציה קרדיוניוראלית עשויה למנוע מחולים צעירים רבים עם סינקופה ואזווגלית עמידה את הצורך בהשתלת קוצב לב, לפחות עד בגרותם.
71 החולים הבוגרים עם סינקופה נוירוקרדיוגנית עברו את ההליך ב-13 מרכזים במשך 8 שנים. מתוכם, 66 חולים, או 82%, לא חוו אפיזודות סינקופה במשך 8.5 חודשים בממוצע. חמשת האחרים עברו אבלציות חוזרות עקב הישנות.
בהינתן שלא קיים טיפול רפואי קיורטיבי ובהתחשב בפוטנציאל של אבלצית RF למנוע או לדחות טיפול בקוצב, “נתונים ראשוניים אלו תומכים באינדיקציה פוטנציאלית מורחבת לאבלציה עם צנתר והוספת ניסויים קליניים אקראיים”, אמר החוקר הראשי למדסקייפ. “נראה כי הטכניקה עובדת טוב יותר בחולים בני 50 ומטה”, ויחד עם זאת “רופאים בדרך כלל רוצים להימנע מטיפול בקוצב בחולים צעירים מסיבות שונות. לדוגמה, השתלת קוצב לב ראשונה בשלב מאוחר יותר בחיים תדרוש פחות החלפות מכשירים עקב התרוקנות הסוללה”.
עדיין לא ברור אם אבלציה קרדיונוראלית תעבוד היטב או תהיה בטוחה בילדים או מתבגרים עם סינקופה ואזוואגלית, שלעיתים עלולה להיות חמורה. יחד עם זאת, נראה שהיא יעילה ובטוחה גם בחולים במחקר הנוכחי, שגילם נע בין 30 ל-60 שנים (בממוצע 47 שנים); ושכמחציתם היו נשים. משך השפעת ההליך נותר בגדר סימן שאלה, אך ניסיון בינלאומי מצביע על כך שהאבלציות עשויות להשפיע לפחות 5 שנים. יחד עם זאת, ברור שחלק מהחולים שבהם האבלציה נראית מוצלחת בתחילה עלולים לדרוש אבלצית תיקון נוספת, בדומה להליך הטיפול בפרפור פרוזדורים. החוקר הראשי ציין כי עדיין יש צורך בקריטריונים עקביים לבחירת מטופל, כיצד הכי טוב לזהות אתרי יעד לאבלציה ומשך הזמן האופטימלי של יישום אנרגיית RF לכל אתר יעד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!