עדויות חדשות תומכות בבטיחות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה (J Clin Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות פרוצדורת הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה בחולים עם וללא תסמינים משנית להיצרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכנסת תומכנים לעורקי תרדמה הינה פעולה זעיר פולשנית נפוצה לטיפול בחולים עם היצרות תסמינית וא-תסמינית של עורקי תרדמה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את התוצאות באשפוז של חולים לאחר הפרוצדורה הנ”ל במרכז רפואי יחיד.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 1,158 חולים, מהם 636 חולים ללא-תסמינים ו-522 חולים עם תסמינים משנית להיצרות עורקי תרדמה. מבין כלל החולים שנכללו במחקר, ב-830 חולים תועדה היצרות של 70-99%.

כל החולים עברו הכנסת תומכנים לעורקי תרדמה בין מאי 2009 ועד דצמבר 2020 והחוקרים בחנו את התוצאות הנוירולוגיות באשפוז, תופעות לוואי בעקבות חשיפה לחומר ניגוד יודי, אוטם לבבי חד, סיבוכים במהלך הפרוצדורה ובעיות באתר הגישה. התוצאים העיקריים שנבחנו היו אירוע מוחי מגביל ותמותה מכל-סיבה באשפוז.

מהנתונים עולה כי לא ניתן היה להכניס תומכן לעורק תרדמה בחולה אחד עקב נגעים טרשתיים מסוידים (שיעור כשלון טכני של 0.09%). החוקרים מדווחים על ארבה מקרי תמותה באשפוז על-רקע אירוע מוחי (0.3%) וחמישה מקרי תמותה באשפוז שאינם על-רקע אירוע מוחי (0.4%). כל מקרי התמותה על-רקע אירוע מוחי תועדו בחולים עם היצרות תסמינית של עורקי התרדמה ונבעו מתסמונת CHS (Cerebral Hyperperfusion Syndrome).

שיעורי אירועים מוחיים מגבילים עמדו על 0.9% בכלל המדגם (10 חולים, 0.5% מהחולים ללא-תסמינים, לעומת 1.3% מהחולים עם תסמינים).

שיעורי תוצא הסיום העיקרי, אירוע מוחי מגביל או תמותה מכל-סיבה באשפוז, עמדו על 1.6% (19 חולים) בכלל המדגם, כולל 2.5% מהחולים ללא-תסמינים, בהשוואה ל-0.9% מהחולים עם תסמינים (p=0.060).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים את פרופיל הבטיחות המצוין של פרוצדורות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה, עם שיעור נמוך של סיבוכים.

J Clin Med. Apr 7, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן