גירוי מוחי עמוק יעיל להקלה על תפקוד מוטורי אך אינו משפר דיכאון בחולים עם מחלת פרקינסון (Neuromodulation)

הטיפול בגירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) עשוי להביא לשיפור התפקוד המוטורי ואיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון, אך ללא שיפור במדדי דיכאון לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuromodulation.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי מוחי עמוק של גרעין STN (Subthalamic Nucleus) הינו טיפול יעיל להקלה על תסמיני פרקינסון, עם עדויות התומכות בשיפור תסמינים מוטוריים ואיכות החיים של החולים. עם זאת, ההשפעה של ההתערבות על האישיות בחולים אלו לא נבחנה לעומק.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את תוצאות גירוי מוחי עמוק של גרעין STN ב-12 נשים ו-8 גברים. מדד MADRS (Montgomery Asberg Depressive Rating Scale) שימש להערכת דיכאון, מדד MMPI-2 (Minnesota Multiphasic Personality Inventory-2) שימוש להערכת מאפייני האישיות ומוגבלות מוטורית נבחנה על-סמך מדד UPDRS-III-Motor. מדד PDQ-8 (Parkinsons Disease Questionnaire-8) שימש להערכת איכות החיים של החולים.

לאחר 12 חודשים, מדדי MMPI-2 היו גבוהים יותר משמעותית בתת-מדד D, עלו מערך ממוצע של 56.05 בתחילת המחקר לערך ממוצע של 61.90 לאחר 12 חודשים (p=0.015). מדדי MMPI-2 אחרים הדגימו עליה משמעותית, כולל במדדי DEP, LSE, WRK ו-TRT. לא תועדו הבדלים בין גברים ונשים.

החוקרים לא זיהו שינויים משמעותיים במדדי MADRS טרם גירוי מוחי עמוק ולאחר 12 חודשים, עם מדדים ממוצעים של 8.18 ו-9.22, בהתאמה.

בקרב חולים שהיו ללא טיפול תרופתי (Off) תועד שיפור של 40% בתפקוד המוטורי לפי מדד UPDRS, אם כי לא תועד שינוי משמעותי לאחר גירוי מוחי עמוק בחולים תחת טיפול תרופתי (On). בקרב 18 חולים עם נתונים זמינים משאלון PDQ-8, מדדי איכות החיים היו גבוהים יותר משמעותית לאחר 12 חודשים מהגירוי המוחי העמוק, בהשוואה למצב טרם גירוי מוחי עמוק (40.15 לעומת 30.71, P=0.011).

החוקרים בחנו גם את הקשר בין TEED (Total Electrical Energy Delivered) ובין שינויים בתכונות אישיות. מהנתונים עלה כי רק האנרגיה בצד ימין עמדה בקורלציה שלילית עם השינויים בדיכאון.

בשל המורכבות של התופעות הפסיכיאטריות, החוקרים מציעים לנקוט משנה זהירות ולהשלים הערכה פסיכיאטרית הכוללת ראיון לבחירה טובה יותר של חולים עם מדדים קרובים לסף פתולוגי לפי MADRS ו-MMPI-2.

ממצאי המחקר תומכים בתועלת של גירוי מוחי עמוק לטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון, אך מדגישים את הצורך לתאם ציפיות. החוקרים כותבים כי חשוב להימנע מציפיות לא-מציאותיות והצוות המטפל חייב להבטיח כי החולים המבינים באופן מלא את הסיכונים והיתרונות האפשריים של גירוי מוחי עמוק.

Neuromodulation 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן