ההשפעה של מגפת הקורונה על המצב הכללי והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכיאטריות (Brain Behav)

במהלך מגפת הקורונה חלה החמרה בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, כך מדווחים חוקרים מנורבגיה במאמר שפורסם בכתב העת Brain and Behavior.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגפת הקורונה פגעה בחולים רבים ברחבי העולם, אך נראה כי הפגיעה חמורה יותר באלו עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המגפה על תחושת הרווח והבריאות הנפשית של חולים אלו, כולל הערכת ההשפעה של גורמים אפשריים הקשורים במגפה.

מדגם המחקר כלל 520 חולים עם הפרעות פסיכוטיות (75 חולים) והפרעה דו-קוטבית (445 חולים), אשר השלימו סקר אודות תחושת הרווחה והבריאות הנפשית בשלב המוקדם של מגפת הקורונה (בין 5 ביוני ועד 5 ביולי בשנת 2020).

מהנתונים עולה כי משתתפים רבים חוו הידרדרות בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית לאחר פרוץ המגפה, בפרט בשביעות הרצון מהחיים, משמעות החיים, תחושות חיוביות, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות/פגיעה עצמית. התאוששות מקשיים נפשיים הייתה הרבה פחות טובה לאחר פרוץ המגפה, בהשוואה למצב המתואר טרם מגפת הקורונה.

בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכוטיות תועדו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים עם הפרעה דו-קוטבית; אם כי החולים חוו החמרה משמעותית רק בתסמינים פסיכוטיים.

קרוב למחצית מהמשתתפים דיווחו על התמודדות עם המצב; עם זאת, מרבית הגורמים בעלי חשיבות אפשרית לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית השתנו לרעה, כולל היקף הטיפול ואיכות הטיפול. עליה בבדידות, יכולת התמודדות נמוכה, טיפול פסיכיאטרי לא-מספק במהלך המגפה, חשש מפני המגפה, עליה בתסמיני נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת ניבאו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר.

החוקרים כותבים כי במהלך מגפת הקורונה, חשוב במיוחד כי שירותי טיפול פסיכיאטרי יציעו את הטיפול הטוב ביותר בנסיבות הקיימות, עם דגש על בדידות, יכולות התמודדות, חשש מפני המגפה, נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת, במטרה לשפר ככל הניתן את תחושת הרווחה והבריאות הנפשית.

Brain Behav. Apr 6, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן