עדויות חדשות תומכות בחיסון כנגד נגיף קורונה בחולים עם מיאסתניה גראביס (Eur J Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות וסבילות חיסון מבוסס רנ”א שליח כנגד נגיף הקורונה בחולים עם מיאסתניה גראביס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך מגפת הקורונה, חולים עם מיאסתניה גראביס זוהו כחולים בסיכון גבוה להתפתחות מחלה חמורה משנית לזיהום הנגיפי ולכן היו בעדיפות לקבלת החיסון כנגד הנגיף. העדר נתונים אודות הבטיחות והסבילות של החיסון בחולים אלו תרם להססנות בנוגע לקבלת החיסון. לאור זאת, החוקרים ביקשו לבחון את הסבילות והבטיחות של חיסונים כנגד נגיף הקורונה במדגם גדול של חולים עם מיאסתניה גראביס.

המחקר כלל חולים עם אבחנה מאושרת של מיאסתניה גראביס, אשר נבדקו בשני מרכזים רפואיים בין חודש אוקטובר ועד דצמבר בשנת 2021. החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, מאפיינים קליניים ומידע אודות זיהום/חיסון כנגד נגיף הקורונה מהרשומות הרפואיות ו/או בשיחות טלפון או ראיונות עם המטופלים.

מבין 104 חולים, 98 חולים (94.2%) קיבלו לפחות שתי מנות חיסון במרווח של ארבעה שבועות לפני הריאיון, או מוקדם יותר ומבין אלו, 63 חולים (64.2%) קיבלו גם מנת דחף. החיסונים הנפוצים בשימוש היו החיסונים של חברת פייזר ושל חברת מודרנה.

מהנתונים עולה כי תועדו רק תופעות לוואי מינוריות, בעיקר כאב מקומי וחום. החמרת מיאסתניה גראביס לאחר החיסון תועדה ב-8 מבין 104 חולים (7.7%). תדירות החמרת מיאסתניה גראביס הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב אלו עם נוגדני MuSK (3 מבין 9 חולים, 33.3%), בהשוואה לתתי-קבוצות סרולוגיות אחרות.

נסיגה עצמונית של התסמינים תועדה ב-6 מבין 8 מקרים. 12 מבין 104 חולים (11.5%) נדבקו בנגיף הקורונה, כאשר לא תועדו מקרים של החמרת מיאסתניה גראביס באלו שנדבקו בנגיף לאחר קבלת החיסון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים תומכים בבטיחות וסבילות החיסון כנגד נגיף קורונה בחולים עם מיאסתניה גראביס וקוראים להמליץ על החיסון לחולים אלו המצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים במידה ויידבקו בנגיף.

Eur J Neurol. 2022 Apr 7

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן