הקפדה על פעילות גופנית לפני אירוע מוחי מגנה על התפקוד הקוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (Sci Rep)

במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים משבדיה כי פעילות גופנית לפני אירוע מוחי מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בחולים לאחר אירוע מוחי בדרגה קלה ובינונית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי ובין התפקוד הקוגניטיבי בשלב מוקדם לאחר אירוע מוחי. מחקר החתך כלל 1,111 מבוגרים עם אירוע מוחי ראשון בדרגה קלה או בינונית, אשר אושפזו לאחת משלוש יחידות לטיפול באירוע מוחי בשבדיה.

התוצא העיקרי של המחקר היה התפקוד הקוגניטיבי של החולים. החוקרים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי, מין, גיל, הרגלי עישון, סוכרת, פרפור פרוזדורים, התקף איסכמי חולף קודם, טיפול בסטטינים, טיפול ביתר לחץ דם, טיפולי רה-פרפוזיה, חומרת אירוע מוחי ורמת השכלה על תוצאות תפקוד קוגניטיבי.

הערכת פעילות גופנית הושלמה בתוך 48 שעות מהאשפוז והערכת התפקוד הקוגניטיבי בוצעה במהלך הטיפול ביחידה לטיפול באירועים מוחיים.

החוקרים מדווחים כי גיל המשתתפים הממוצע עמד על 70 שנים, 40% היו נשים. מבין אלו, 61% דיווחו כי היו פעילים גופנית לפני האירוע המוחי, כאשר כמחצית (53%) סבלו מליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.

בחולים עם פעילות גופנית קלה (יחס סיכויים של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.80) או מתונה (יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.18-3.53) לפני אירוע מוחי תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור, בהשוואה לחולים שלא היו פעילים גופנית. בנוסף לפעילות גופנית לפני אירוע מוחי, בחולים צעירים יותר, אלו עם רמת השכלה גבוהה יותר ואירוע מוחי בדרגה פחות חמורה (אירוע מוחי קל לעומת מתון) והעדר אבחנה של סוכרת תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור.

ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית בשלב מוקדם עשויה להגן מפני פגיעה קוגניטיבית משנית לאירוע מוחי.

Sci Rep. 2022, Apr 6

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן