שינויים קוגניטיביים ושינויי EEG נמשכים עד 10 חודשים לאחר מחלת קורונה (Journal of Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב- Journal of Neurologyהראה כי בקבוצה של חולים שאושפזו במחלקה לרפואה דחופה עם אבחנה של COVID-19, יותר ממחצית הראו הפרעות קוגניטיביות המשפיעות בעיקר על זיכרון ותשומת לב חודשיים לאחר השחרור. יחד עם זאת, במעקב של 10 חודשים, חל שיפור משמעותי בפגיעה הקוגניטיבית. אך, כמה ליקויים קוגניטיביים והפרעות במצב הרוח עדיין ניכרו ביותר משליש מהמטופלים. ממצאי ה-EEG הראו האטה בפעילות קליפת המוח, אשר השתפרה רק באופן חלקי בחודש העשירי.

החוקרים העריכו חולים בוגרים שאושפזו לחדר המיון עם אבחנה של COVID. אלו שדיווחו על תלונות קוגניטיביות עברו הערכה נוירופסיכולוגית ו-EEG הכולל 19 ערוצים לאחר 2 ו-10 חודשים מהשחרור מבית החולים. החוקרים העריכו את צפיפות הזרם האזורית וערכי הקישוריות ב-EEG ומדדו נפחי מוח וחומר לבן (WMH). הם העריכו נתונים קליניים בחולים ובריאים בתחילת המחקר ובאלה עםבלי דיסגאוזיההיפוזמיה לאורך זמן. מבין כל המשתתפים, רוב המשתתפים (85.7%) התאשפזו, כרבע (26.5%) נזקקו להנשמה מכנית לא פולשנית, ו-4.1% נזקקו לאינטובציה. כמעט שלושה רבעים (73.5%) חוו ביטויים נוירולוגיים, בעיקר דיסגאוזיה (59.2%) והיפוסמיה (44.9%). למרות שתסמינים נוירולוגיים חריפים נפתרו ברוב החולים בתחילת המחקר, 26.5% המשיכו לדווח על אסתניה.

בתחילת המחקר, 53% מהמטופלים הראו פגיעה לפחות בתחום קוגניטיבי אחד, בעיקר בתפקודים ניהוליים. בנוסף, 16% מהמטופלים הראו פגיעה בתפקוד ניהולי, בזיכרון ובראייה-מרחבית. יתר על כן, 28% מהחולים הציגו הפרעות פסיכופתולוגיות, כולל תסמיני דיכאון (10%), מאפייני PTSD (12%), או שניהם (6%). למשתתפים היו ביצועים גרועים יותר בכל התחומים הקוגניטיביים שנחקרו, בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה, והפרעות בתפקוד הניהולי נמצאו בקורלציה עם מצוקה נשימתית אקוטית. ב-EEG, מטופלים הראו צפיפות זרם אזורית וקישוריות גבוהה יותר ברצועת הדלתא, אשר הייתה בקורלציה עם תפקודים ניהוליים ירודים. בדיקות ה-MRI הראו גם נפחי WMH גדולים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה, שהייתה בקורלציה לחסרים בזיכרון מילולי. למרות שנצפה שיפור בליקוי הקוגניטיבי ובקישוריות EEG של רצועת דלתא לאורך הזמן, התסמינים הפסיכופתולוגיים נמשכו. בפרט, חולים שחוו דיסגאוזיההיפוזמיה חריפה הראו שיפור קל יותר במבחני זיכרון בהשוואה לחולים שלא חוו תסמינים אלה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן