מה בין משך השינה ובין הסיכון להיארעות אירוע מוחי ותמותה? (Sleep Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Medicine מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי משך שינה קצר או ארוך מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ולתמותה עקב אירוע מוחי. משך שינה ארוך לווה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהשוואה למשך שינה קצר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימים נתונים סותרים אודות הקשר בין משך שינה לא-הולם ובין היארעות אירוע מוחי ותמותה עקב אירוע מוחי. כעת הם השלימו מטה-אנליזה להערכת קשר מנה-תגובה במטרה לכמת את הקשר בין משך השינה והיארעות אירוע מוחי ותמותה עקב כך.

החוקרים ערכו חיפוש שיטתי אחר מחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת משך השינה והסיכון לאירוע מוחי שפורסמו במאגרי PubMed, EMBASE, Cochrane Library, CNKI ו-Wangfang Data. הם זיהו 20 מאמרים שנכללו בסקירה, כולל 15 מחקרים להערכת משך השינה והיארעות אירוע מוחי ו-12 מחקרים להערכת משך השינה והסיכון לתמותה עקב אירוע מוחי.

מטה-אנליזה הדגימה קשר בין משך שינה קצר ובין סיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.49) ותמותה עקב אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.62). משך שינהב ארוך גם לווה בסיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.71, רווח בר-סמך 95% של 1.50-1.95) ותמותה עקב אירוע מוחי (סיכון יחסי של 2.41, רווח בר-סמך 95% של 1.87-3.09).

מטה-אנליזה מנה-תגובה הצביעה על קשר בצורת U בין משך השינה ובין הסיכון לכלל התוצאים.

הממצאים הצביעו על קשר לא-ליניארי בין משך השינה ובין היארעות אירועים מוחיים, תמותה עקב אירוע מוחי, אירועי מוחי איסכמי, אירועים מוחיים בנשים ובגברים. משך שינה ארוך לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי המורגי ואירוע מוחי בגברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משך שינה קצר או ארוך מהרגיל מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי ולתמותה עקב אירוע מוחי.

Sleep Med. 2021, Dec 1

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן