האם סיבים תזונתיים עשויים להגן מפני התפתחות דמנציה? (Nutr Neurosci)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutritional Neuroscience עולה כי דיאטה עתירת סיבים, בעיקר סיבים מסיסים, מלווה בסיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה משמעותית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם צריכת סיבים תזונתיים עשויים להגן מפני דמנציה משמעותית, אשר הוגדרה כדמנציה הדורשת טיפול תחת ביטוח ציבורי. הם אספו נתונים ממחקר Circulatory Risk in Communities Study, אשר כלל 3,739 חולים מיפן בגילאי 40-64 שנים, אשר השלימו שאלונים תזונתיים בשנים 1985-1999.

לאורך חציון מעקב של 19.7 שנים תועדו 670 מקרים של דמנציה משמעותית. מניתוח הנתונים עלה קשר הפוך בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון לדמנציה, כאשר יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 0.83 (רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.04), 0.81 (רווח בר-סמך 95% שך 0.65-1.02) ו-0.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.96) בלאו ברבעון השני, השלישי והרביעי של צריכת סיבים תזונתיים, בהתאמה, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון (p=0.03).

הקשר ההפוך בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון לדמנציה היה בולט יותר עם צריכת סיבים תזונתיים מסיסים והיה מוגבל לדמנציה ללא היסטוריה של אירוע מוחי.

באשר למוצרי מזון המכילים סיבים, תפוחי אדמה, אך לא ירקות או פירות, הדגימו קשר דומה.

המנגנונים בבסיס הקשר אינם מובנים היטב וייתכן כי מדובר באינטראקציות בין מערכת העיכול והמוח. אחת האפשרויות היא כי הסיבים המסיסים משפיעים על מאזן החיידקים במערכת העיכול, כאשר ההרכה עשוי להשפיע על תהליכי דלקת במערכת העצבים, להם חשיבות בהתפתחות דמנציה. עוד ייתכן כי סיבים תזונתיים עשויים להפחית גורמי סיכון אחרים לדמנציה, דוגמת משקל גוף, לחץ דם, רמות שומנים וסוכר בדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי צריכה רבה של סיבים תזונתיים, בפרט סיבים מסיסים, עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה. הם מדגישים כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לגורמים להתפתחות דמנציה וכי לא ניתן לקבוע סיבתיות על-בסיס מחקר עוקבה יחיד. עם זאת, ממצאי מחקר אלו עשויים לסייע בעתיד בפיתוח כלים למניעת דמנציה.

Nutr Neurosci. Published online February 6, 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן