תועלת משמעותית בשימוש ב-tPA אחרי תרומבקטומיה בשבץ (JAMA & International Stroke Conference)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA הראה כי מתן תרומבוליזה תוך עורקית לאחר כריתת פקקת (תרומבקטומיה) מוצלחת בחולים עם שבץ איסכמי חריף הוביל לעלייה גדולה במספר החולים שהשיגו תוצאה נוירולוגית “מצוינת” לאחר 90 יום. התוצאות העיקריות הראו עלייה יוצאת דופן ומשמעותית של 18.4% במספר החולים שהשיגו תוצאה נוירולוגית “מצוינת”, המוגדרת כציון Rankin Scale (mRS) של 0-1, לאחר טיפול ב-Alteplase תוך-עורקי מיד לאחר כריתת פקקת. יש לציין כי תועלת זו הושגה ללא כל עלייה בדימום תוך גולגולתי. החוקר הראשי הסביר שלמרות שכריתת פקקת מכנית גורמת לשיעור גבוה של רפרפוזיה מוצלחת, רק כ-27% מהחולים נותרים ללא נכות (mRS 0-1) לאחר 3 חודשים. הוא הציע שזו יכולה להיות תוצאה של הפרעה חוזרת של המיקרו-סירקולציה למרות חידוש זרימה מלא של הכלי החסום. החוקרים הניחו כי פקקת יכולה להימשך בתוך המיקרו-סירקולציה בחולים עם אנגיוגרפיה מוחית תקינה או כמעט תקינה לאחר כריתת הפקקת, וכי פקקות קטנות יותר אלו עשויות להיות מומסות על ידי מנה של תרומבוליזה תוך עורקית.

לצורך המחקר, חולים עם שבץ איסכמי חריף שטופלו בכריתת פקקת ב-24 שעות לאחר הופעת השבץ והשיגו רפרפוזיה מוצלחת (ציון אנגיוגרפי מורחב של TICI של 2 עד 3) חולקו באופן אקראי לקבלת אלטפלז תוך-עורקי (0.225 מ”ג/ק”ג; מינון מקסימלי, 22.5 מ”ג) במשך 15 עד 30 דקות או פלצבו.

התוצאות הראו ששיעור החולים עם ציון mRS של 0 או 1 לאחר 90 ימים היה 59% (36/61) עם alteplase ו-40.4% (21/52) עם פלצבו (הפרש סיכון מתואם, 18.4%;,CI 95% 0.3% – 36.4% P = .047). שיעור החולים עם דימום תוך גולגולתי סימפטומטי בתוך 24 שעות היה 0% עם alteplase ו-3.8% עם פלצבו (הפרש סיכון, 3.8%-). התמותה לאחר 90 יום הייתה 8% עם alteplase ו-15% עם פלצבו (הפרש סיכון, 7.2%-). התוצאות הקליניות המשופרות בקבוצת ה-alteplase נראו למרות הבדלים קלים בלבד בין קבוצות הטיפול בציונים אנגיוגרפיים או בשיטות דימות אחרות, מה שמרמז כי התוצאה התפקודית המשופרת עשויה להיות מוסברת על ידי שיפור ברה-פרפוזיה המיקרו-סירקולטורית. יש לציין כי 60% מאוכלוסיית המחקר קיבלו גם IV alteplase לפני כריתת פקקת.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן