מדד חדש מסייע בחיזוי הסיכון לאירוע מוחי בחולים מאושפזים עם COVID-19 (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

חוקרים פיתחו מערכת ניקוד קלה ומהירה המסייעת בזיהוי חולים מאושפזים עם COVID-19 המצויים בסיכון מוגבר לאירוע מוחי. במהלך כנס ה-International Stroke Conference הסבירו החוקרים כי מדובר במערכת פשוטה המאפשרת לסכם את הנקודות בתוך חמש שניות ולחזות את הסיכון לאירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעבר ל-COVID-19, מערכות ניקוד אחרות משמשות לחיזוי הסיכון לאירוע מוחי. לדוגמא, מדד ABCD2 כולל מספר גורמים לחיזוי הסיכון להישנות אירוע מוחי.

כעת הם התבססו על נתוני מאגר מחלות לב וכלי דם של ה-American Heart Association Get With the Guidelines COVID-19 Registry. הם בחנו את הנתונים אודות 21,420 מבוגרים (גיל ממוצע של 61 שנים, 54% גברים), אשר אושפזו עם COVID-19 ב-122 מרכזים בין מרץ 2020 ועד מרץ 2021. מבין כלל החולים המאושפזים עם COVID-19, 312 חולים (1.5%) אובחנו עם אירוע צרברווסקולארי.

החוקרים התבססו תחילה על מודלים סטטיסטיים במטרה לקבוע אילו גורמי סיכון נקשרו באופן ההדוק ביותר עם הסיכון להתפתחות אירוע מוחי וזיהו שישה גורמי סיכון: היסטוריה של אירוע מוחי, העדר חום בעת הקבלה לאשפוז, העדר מחלת ריאות בקבלה לאשפוז, ספירה לבנה גבוהה, היסטוריה של יתר לחץ דם, לחץ דם סיסטולי גבוה בעת הקבלה לאשפוז.

מערכת הניקוד הקצתה נקודה לכל משתנה, כאשר עליה במספר הנקודות הצביעה על סיכון מוגבר לאירוע מוחי. לדוגמא, בחולה עם 0-1 נקודות תועד סיכון של 0.2% לאירוע מוחי, אך בחולה עם 4-6 נקודות תועד סיכון של 2-3%.  לפיכך, מדובר בעליה של פי 10-15 בסיכון לאירוע מוחי בנוכחות 0-1 גורמי סיכון אל מול 4-6 גורמי סיכון.  המודל החדש הדגים יכולת דיוק די טובה (C = 0.66; רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.72).

החוקרים התבססו על גישת לימוד מכונה מתוחכמת כאשר מחשב שילב את כל המשתנים וזיהה את האלגוריתם הטוב ביותר לחזות את הסיכון לאירוע מוחי. אלגוריתם לימוד-מכונה היה טבו בדיוק כמו המודל הסטנדרטי והתוצאות היו כמעט זהות.

על-סמך התוצאות, בחולים עם ניקוד של 5-6 נקודות ייתכן צורך בניטור הדוק וקפדני יותר במטרה להבטיח אבחנה מוקדמת של התסמינים וטיפולים מתאימים.

מתוך כנס ה-International Stroke Conference

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן