טיפול במעכבי SSRI אינו מעלה את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השימוש בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי שאינו על-רקע תסחיף לבבי. להיפך, הטיפול בתרופות אלו לווה בהשפעה מגנה מפני אירועים מוחיים, בהשוואה לנוגדי-דיכאון אחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי השימוש ב-SSRI מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים איסכמיים; עם זאת, ממצאים אלו עשויים לנבוע מהטיה עקב התוויה. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר באמצעות גישות שונות במטרה לצמצם הטיה אפשרית זו.

החוקרים אספו נתונים ממאגר נתונים רפואי בספרד לשנים 2001 עד 2015. קבוצת המקרים כללה חולים עם אירוע מוחי איסכמי וללא סימנים לתסחיף לבבי או גורם חריג. לכל מקרה הותאמו עד 5 ביקורות לפי גיל, מין ותאריך אינדקס. נוגדי-דיכאון סווגו לשש תת-קבוצות בהתאם למנגנון הפעולה. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין שימוש בהווה ב-SSRI (שימוש בחלון זמנים של 30 ימים לפני תאריך אינדקס) אל מול אי-שימוש בתרופות אלו, שימוש בעבר (מעל 365 ימים) ושימוש בהווה בנוגדי-דיכאון אחרים.

מדגם המחקר כלל 8,296 מקרים ו-37,272 ביקורות. מבין אלו, 255 (3.07%) מהחולים בקבוצת המקרים דיווחו על שימוש פעיל ב-SSRI, כמו גם 834 ביקורות (2.24%) עם יחס סיכויים מתוקן של 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.34) בהשוואה לאלו שלא השתמשו בתרופות אלו, יחס סיכויים של 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.77-1.13) בהשוואה לאלו שנטלו טיפול זה בעבר ויחס סיכויים של 0.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.93) בהשוואה לחולים תחת טיפול בהווה בנוגדי-דיכאון אחרים. לא תוארו הבדלים משמעותיים לפי משך הטיפול, מין, גיל (מתחת ל-70 שנים או 70 שנים ומעלה) וסיכון למחלות כלי דם.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב-SSRI אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי על-רקע תסחיף לא-לבבי ואף עשויים לספק הגנה מסוימת מפני אירועים אלו, בהשוואה לנוגדי-דיכאון אחרים.

Stroke, Feb 3, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן