תכונות הקשורות בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית עשויות להשפיע על הסיכון להפרעת הסתגלות לאחר קורונה (Journal of Psychiatric Research)

מספר תכונות הקשורות בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מנבאות קשיי הסתגלות לאחר מגפת הקורונה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research. הקורלציה המשמעותית ביותר תועדה עם תכונות פרפקציוניזם ועיסוק-יתר בפרטים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר קודם שכלל 438 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית בבריטניה מצאו כי 25% מהנשאלים דיווחו על בעיות הסתגלות מחדש לאחר תקופת המגפה. הדבר היה בולט במיוחד בחולים עם היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית ובאלו עם תכונות טורדניות-כפייתיות. במטרה לזהות טוב יותר את אלו בסיכון הגבוה ביותר, החוקרים השלימו ניתוח משני של הנתונים במטרה לזהות את אלו בסיכון הגבוה ביותר.

ניתוח סטטיסטי הושלם במטרה לבחון את הקשר בין שמונה תכונות אישיות הנכללות ב-DSM-5 תחת אבחנת הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, כפי שנקבע לפי מד CPAS (Compulsive Personality Assessment Scale) ומגוון מרכיבים בשאלון הסתגלות לאחר המגפה.

מהנתונים עולה קשר בין שלושה מרכיבים בשאלון Post-Pandemic Adjustment Questionnaire ובין מרכיבים פרטניים במדד CAPS: “קשיי הסתגלות כלליים” נקשרו עם פרפקציוניזם, עיסוק יתר בפרטים, מודעות יתר וצורך בשליטה; “הימנעות חברתית” נקשרו עם פרפקציוניזם ועיסוק יתר בפרטים; ו”התנהגויות לחיטוי” נקשרו עם עיסוק יתר בפרטים.

מבין מגוון התכונות של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית לניבוי בעיות הסתגלות לאחר המגפה, פרפקציוניזם ועיסוק יתר בפרטים הדגים את הקורלציה הבולטת ביותר. תכונות אלו עשויות לשמש כבסיס לגישות סקר והתערבות חדשות במטרה לשפר את הבריאות הנפשית ותחושת הרווחה של הציבור לאחר המגפה.

Journal of Psychiatric Research April, 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן