מתוצאות מטה-אנליזה של שלושה מחקרים עולה כי צפייה ממושכת בטלוויזיה מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, ללא תלות בגורמי סיכון מסורתיים, כולל גיל, מין, מדד מסת גוף ופעילות גופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology.
החוקרים התמקדו בצפייה בטלוויזיה מאחר והעדויות באשר לקשר בין צפייה בטלוויזיה ובין הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי אינו מובן היטב. רק שלושה מחקרים דיווחו על הקשר בין צפייה בטלוויזיה ובין הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, אך עד כה, הממצאים לא היו עקביים.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של שלושה מחקרים: JACC מיפן, ו-ARIC ו-REGARDS מארצות הברית. המחקרים כללו 131,421 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית עם 964 אירועי תרומבואמבוליזם ורידי.
גיל המשתתפים הממוצע בתחילת המחקר עמד על 54-65 שנים, עם משך מעקב ממוצע של 5.1-19.8 שנים. כל מחקר התבסס על שאלון עצמי שכלל שאלות אודות זמני צפייה בטלוויזיה וכל שלושת המחקרים כללו תקנון לגורמי סיכון כמו גיל, מין, מדד מסת גוף ופעילות גופנית.
שלושת המחקרים סיווג צפייה ממושכת בטלוויזיה בצורה שונה, אך מסיכום ההגדרות עולה כי ניתן להגדיר צפייה ממושכת בטלוויזיה כצפייה במשך לפחות 4 שעות ביום.
מהנתונים עולה כי הסיכון היחסי לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים שדיווחו על צפייה ממושכת בטלוויזיה היה גדול יותר בהשוואה לאלו שדיווחו כי לא צפו כלל או צפו לעיתים רחוקות בטלוויזיה (סיכון יחסי של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.7).
החוקרים כותבים כי במידה ומעוניינים לערוך צפיה מרתונית בטלוויזיה, אזי חשוב להקפיד על הפסקות סדירות במהלך הצפייה. אלו העובדים בעבודות הדורשות ישיבה למשך שעות ארוכות חייבים להקפיד על הפסקות סדירות. כמו כן, חשוב להגביר את היקף הפעילות הגופנית, מאחר ויש הוכחות כי פעילות גופנית בדרגה מתונה ומאומצת עשויה להפחית, או אף להעלים, את הסיכון משנית להתנהגות יושבנית.
Eur J Prev Cardiol. 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!