האיגוד הנוירולוגי: מחר יתכנסו הנוירלוגים הישראלים וישאלו מה עושים עם הפערים העצומים?

רק 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה הונפקו בארץ ב- 2020! פחות מ- 2% בלבד מתעודות המומחים ברפואה שניתנו בישראל אשתקד, חרף המחסור העצום ברופאים.

לקראת פרסום ממצאי ועדת הבדיקה למקצוע הנוירולוגיה, מתפרסמים לראשונה מספרי אמת  שנמצאים על שולחן הועדה של מומחי המקצועות הושנים בתחום הנוירולוגיה. המספרים: מפתיעים לרעה, ולא תואמים מדינה כישראל. פלא שתורי ההמתנה במרכז הארץ למומחים עומדים על חצי שנה ויותר? פלא שבפריפרייה – אין בכלל מומחים בתתי המקצוע?

שר הבריאות, ניצן הורביץ במסר לרופאים: “פיתוח וקידום רפואת המוח הם מהאתגרים הבריאותיים הכלכליים והציבורים המובילים של המשרד. אנחנו ממתינים לדו”ח  הועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, שתתן המלצותיה להובלת טיפול איכותי רב תחומי וחדשני, בבתיה”ח, וגם בקהילה”

“ארגון המוח העולמי (WHO), יציג בקרוב תכנית פעולה גלובאלית להתמודדות עם תחלואת המוח העולמית המזנקת. לעומת העולם המערבי, מצבנו בישראל בחסר גדול. שיעור הרופאים הנוירולוגים, ביחס לגודל האוכלוסיה, הוא מחצית בלבד לעומת אירופה”, אומר *פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

“אין  בישראל עדיין תקנון למקצועות בריאות כגון פיזיותרפיה, ריפויי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים, כחלק מיחידות שבץ מוח, או במחלקות או במרפאות נוירולוגיות, ולכן גם חסרה עבודת צוות, שנדרשת וחשובה מאוד בחולים נוירולוגים עם קושי בתפקוד”.

“הנוירולוגיה הפכה ממקצוע אבחוני לטיפולי. פריצות דרך מדעיות ורפואיות נותנות כיום מענה לתחלואות שבעבר היינו חדלי אונים מולן. המצב בישראל בחסר גדול ביחס לעולם המערבי. נכון לשנת 2020, בישראל רק 355 רופאים מומחים בנוירולוגיה עד גיל 67 שנה (שיעור של  0.0038 ל -1,000 נפש). בשנת 2020 ניתנו 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה, שהן פחות מ- 2 אחוז מכלל תעודות המומחים ברפואה, שהונפקו. במקצוע הנוירולוגיה, שיעור המומחים עד גיל 67 פחת בפועל בין 2010 ל-2020, על אף הזינוק בתחלואה והעליה באפשרויות הטיפול, באותה עת, ושיעור השינוי עומד על 0.97 (כלומר  פחות מ-1)”.

“האתגרים העומדים בפנינו גדולים במיוחד. אנחנו עובדים כעת יד ביד עם הנהלת משרד הבריאות, כחלק מועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, וזאת על מנת לקדם ולהוביל תוכנית לאומית שתבטיח טיפול איכותי, רב תחומי וחדשני בכלל תחומי הרפואה הנוירולוגית”, מוסיף פרופ’ טנה.

הצורך בהגדלה משמעותית של היקף המומחים בישראל בתחום הנוירולוגיה, הוא אחד  הנושאים החשובים על שולחן הועדה, הפועלת מטעם משרד הבריאות לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, בראשות פרופ’ נתן בורנשטיין, ואשר צפויה להגיש מסקנותיה בסוף חודש זה.

תורי ההמתנה למרפאות נוירולוגיות תחומיות למחלות כגון מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה, שבץ מוח, ירידה קוגניטיבית, במקומות המעטים שבכלל קיימות מרפאות תחומיות, עומדים לעתים על עד חצי שנה ואף יותר. בפריפריה, כמעט ואין כלל תורים, כי נדירים מומחי הנוירולוגיה התחומיים.

היקף רופאים נוירולוגים תחומיים מול היקפי תחלואה:

נוירולוג וסקולארי (שבץ מוח): 28 בלבד בישראל, 20,000 אירועים מוחיים בשנה, ועוד 100,000 אוטמים מוחיים חדשים בהדמיה בשנה.

פרקינסון והפרעות תנועה – 31 רופאים בארץ,  רק פרקינסון יש 25,000 חולים

טרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה 25 רופאים, רק בטרשת – 9,000 חולים בישראל.

נוירולוגיה קוגנטיבית – 15 מומחים.
 רק בדמנציה 120,000 חולים בישראל ועוד שיעור עוד יותר גבוה של ירידה קוגניטיבית קלה.

אפילפסיה 15 מומחים על 85,000 חולים ועוד
5,000 חולים חדשים בשנה

כאב ראש ופנים 12 מומחים בכל המדינה, כאשר רק במיגרנה: 1 מ- 7 ישראלים סובלים.
כ- 1 מיליון סה”כ!

מחלות עצב שריר 15 מומחים בלבד נוכח  שורה ארוכה של מחלות, שקשה
לכמת למספרים 😡😥

הכינוס השנתי של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה בימים ג’
ו- ד ‘ השבוע, יכלול פאנל של שולחנות עגולים עם מנהלי מחלקות הנוירולוגיה מבתי החולים בארץ,  מומחים ומתמחים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן